מה בין מחבל לנער חולה

לאחרונה המדיה מדווחת על נער חרדי חולה במחלה קשה שמסרב לקבל את הטיפולים הקשים אותם יעדו לו הרופאים. עד כדי כך שהוא ברח ומסרב להגיע לבית החולים. זה מתקשר לנסיון לחוקק חוק שבו ניתן יהיה להאכיל בכפיה מחבל השובת שביתת רעב ויש סכנה לחייו. במקרה השני התיצבו הרופאים והסתדרותם נגד החוק וטענו שהם לא יאכילו בכפיה את שובת הרעב כי זה בניגוד למצפונם, מדוע אם כן אין הם מתיצבים כאיש אחד נגד החלטת בית המשפט לחייב את הנער להתייצב לקבלת הטיפול הרפואי בבית החולים רמב"ם שבחיפה. מדוע משתהה הצעת החוק המסדירה את רצונו של אדם החולה במחלה סופנית לבקש כי יעשו עמו חסד וימיתהו מיתת חסד על-מנת לגאול אותו מיסוריו?. אף אחד מאיתנו אינו חי לנצח ואת מעט השנים שלנו אנו רוצים לחיות בנעימים. חיים עמוסי תרופות וטיפולים כימיים אינם יכולים להיות חיים טובים ועל כן מן הראוי שיביאו את החקיקה לידי סיום. אולי כדאי בעקבות מקרה זה להכניס תוספת לחוק הפוטרת חולה מלקבל טיפולים שאינו רוצה בהם גם אם אין בהם סכנת חיים. בסיומו של יום מי שהחזיר את הנער החולה שהוא חרדי לטיפולים הם שלושה רבנים, וצריך לומר להם מילה טובה כי לאחרונה אנו עדים לשלל פרסומים על סטיות כאלה ואחרות של רבנים אז טוב לראות גם דברים חיובים לשם שינוי .