דבריו דהיום של
יוסי שריד כי יש צורך לחלק את המדינה ולהיפרד מהמתנחלים והימין, מחזירים אותנו לויכוח הנוקב מזה שנים: ישראל לאן?
כבר כתבתי בעבר דברים קשים יותר מאלה שיוסי שריד אומר היום מדם ליבו, ונדמה לי כי כרגע נפל לי האסימון: חורבן הבית השלישי שאנו חווים למול עינינו לא נופל עלינו כרעם משמיים, אלא בזכות השליש השפוי השמאלי של המפה הישראלית.
אין ספק שהדברים הללו מחייבים הבהרה.
כבר זמן רב ברור לכולנו שהימין מהווה פחות או יותר את שליש האוכלוסייה בישראל שמנצחת פעם אחר פעם בבחירות, והשליש הנותר הוא השמאל שחולם בהקיץ שיבוא יום ויחזור המהפך ההוא... בהפוך. איך אומרים? אז זהו שלא. מה לא? לא יהיה מהפך חוזר לזה של 77 שכידוע נגמר לטובת הימין.
לצורך הניתוח הנדון חסרה עוד הבהרה מקדימה, אחרת נראה שוב את הדברים הסטנדרטיים הקורים כאשר מישהו מטיל ספק באידיאולוגיה של הימין. כותב שורות אלה עבדכם הנאמן נחשב ע"פ דעותיו לשמאלן, ולא היא, אבל זה כמובן לא משנה את הלך המחשבות בליבות אנשי הימין שאני טוען כבר זמן רב שהם יותר "לה פמילייה" מאשר ליכודניקים דגם בגין.
אביגדור ליברמן הנחשב בעיניי רבים ימני קיצוני יחסית לנתניהו והליכוד, הוא בעיניי המנהיג האולטימטיבי הנוכחי בישראל, למרות מספר המנדטים הנמוך שהשיג בבחירות האחרונות, ולמרות אמירותיו הקיצוניות בדבר הצורך בעונש מוות למחבלים וכד'. ליברמן בעיניי הוא ישראלי חזק, חכם, עקבי ומי שאינו מחפש כבוד ע"ח ערכים. זה אדם כלבבי, כאילו ימני קיצוני ששמאלן מעריך כמנהיג אלטרנטיבי למה שקיים כיום בשטח הפוליטי המאוד פרוץ בלשון המעטה.
כעת משהבהרתי את עמדתי "השמאלנית" בחיזוק המנהיג "הימני קיצוני" – אפשר לעבור לניתוח דבריו של יוסי שריד שכאמור אמרתי אותם באינסוף ווריאציות בעבר.
יוסי שריד אמר מה שבדם ליבו, אבל בצורה המתריסה והקלה ביותר, כאילו התכוון ל: "אנשי הימין והשלטון. אין לכם תקנה. אתם מופרעים בדיוק כמו נערי הגבעות ששום שיח תרבותי לא יניע אותם מלשנוא ערבים ולהתנכל להם. מסקנתי שאינכם חלק מהעם שאני רואה עצמי חלק שפוי ממנו המחפש חיים נורמליים וללא השטחים שכבשנו ב-67".
הדברים הללו שאוטומטית מקוממים את הצד הימני של המפה בישראל מביאים כבומרנג עוד ועוד מנדטים לטובתם... והמשך חיינו בבוץ המסוכסך האזורי כתוב מראש...
אז היכן הבעיה?
לדעתי, הבעיה בשמאל. לא רק העובדה שזה צד מסוכסך בעיקר עם עצמו... לא רק העובדה שאין להם מנהיג... לא רק העובדה שמעולם לא הצליחו ליצור דיאלוג עם הצד הערבי לצורך פתרון הסכסוך כעמדתם... הבעיה בשמאל שהוא מתכחש לעצמו.
עכשיו איש לא הבין דבר וחצי דבר. נכון?
אז הנה ההסבר, והוא לקוח מהמציאות בשטח + מתמטיקה פשוטה שלא רק חובבי הקושי המתמטי המסובך יאהבו.
השמאל, הרצוג, יחימוביץ', האמנים וכל מי שתרצו לשבץ במשבצת השמאל הישראלי – תומכים בעליבותם בימין ומאפשרים לו להשתולל ולהרוס את המדינה. השמאל הרופס חסר חוט השידרה, שאינו שומר על חוט שידרה ישר – מחזק ביסודותיו הרועדים את ההילולה המתרחשת בבניין מעליו, בשלטון ובשדרות הימין.
השמאל שיוסי שריד קורא לו החלק השפוי במדינה, אינו עומד על כבודו כמו שליברמן יודע לעשות זאת כמובן מאליו, כי זה בדמו.
השמאל הישראלי משדר מסרים שונים ומתחדשים, הכל בהתאם לאווירה הרגעית, וכך זה נראה לא רק לא אמין – אלא מקומם בצורה מעליבה, כאשר אפקט הבומרנג מימין אינו מאחר לבוא באינסוף נאצות.
השמאל בישראל, בעליבותו, מהווה את יסודות הבניין המחזיק את הימין המשתולל מעל לעשות ככל העולה על רוחו. זה מתבטא בכל מיניי וריאציות, ואם תרצו דוגמה אחת מיני אלף: כך הייתה
ציפי לבני בממשלתו הקודמת של נתניהו. שמאלנית כעלה תאנה, ואחת שבכלל לא מרגישה שהיא כזאת.