נישואין אזרחיים לגבי יהודים, כאשר אינם נישואי תערובת, הם טקס של נישואין בין יהודים בחו"ל לפי חוקי מדינות אחרות, שנערכו שלא כדת משה וישראל. בישראל חיים כ-200,000 זוגות שנישאו בצורה כזו בארץ או מחוצה לה.
האם יש צורך בגט מבן הזוג לנישואין האזרחיים? ואם אחד מבני הזוג בנישואים כאלה נפטר, האם קיימת לבן הזוג השני זכות ירושה? תשובה לשאלות אלה תוכל להינתן רק אם יוחלט אם הנישואין האזרחיים תופסים.
הפסיקה האזרחית העדיפה בתחילה, לאור החובה שהוטלה על יהודים בישראל להינשא רק כדת משה וישראל, לפסוק שיש לרשום את הנישואין האזרחיים במרשם האוכלוסין, אך אין להם תוקף מהותי כגון לענייני מזונות האישה. אולם בשנת 2006, בסמוך לתום תקופת כהונתו של הנשיא
אהרן ברק, הכריע בית המשפט העליון להפך: לפי דיני הסטטוס יש תוקף מהותי לכל דבר לנישואין אזרחיים בין יהודים מישראל שנערכו בחו"ל (מזונות, יחסי ממון בין בני זוג וירושה). לאור התפתחות זו, נותרו לדיון השאלות בדבר דרכי ההתרה של הנישואים האזרחיים שנערכו בין יהודים בחו"ל.
שתי גישות הלכתיות דיני ישראל אינם מכירים בנישואין שלא נערכו כדת משה וישראל, ואין זה מעלה או מוריד אם בני הזוג היו בעת הנישואין נתיני הארץ או תושביה. לפיכך, בני זוג הנשואים בנישואין אזרחיים בלבד, לא יזכו בבית דין רבני לזכויות כספיות אשר מקורן בנישואין כדת משה וישראל ולא ייחשבו כנשואים לגבי מזונות האישה.
כמה מגדולי חכמי ההלכה פסקו, כי לפי דיני ישראל אין לראות נישואין אזרחיים משום נישואין כלל, ושאיש ואישה שנישאו כך חופשיים להינשא לאחר או לאחרת בלי צורך בגט. ילדים שייוולדו לאישה כזו, אחרי שחייתה עם הראשון ונישאה לאחר בקידושין כדת משה וישראל, בלי שקיבלה גט מהראשון בלבד, יהיו כשרים ולא ייחשבו כממזרים. במקביל לא תתעורר - לפי דעת אותם הפוסקים - אצל אישה כזו שאלת העיגון, שכן אם בן הזוג הנשוי לה בנישואין אזרחיים בלבד נעלם או נוטש אותה ומסרב לתת לה גט, אין זיקת נישואין דתית.
עם זאת, יש מחמירים וסוברים שלאחר נישואין אזרחיים יש צורך - לכל הפחות - בגט מספק. הדרישה נובעת מכך שמא בני הזוג החיים חיים משותפים ואף נולדו להם ילדים, התכוונו בכל אופן לקשר נישואין כדת משה וישראל. אולם גם לפי שיטה זו, אם קיים חשש של עיגון האישה - יש להקל בנישואים אזרחיים ולתת לאישה היתר נישואין, מדין התרת עגונות.
לגבי המשפט הפלילי (עבירת ביגמיה), הפרשנות של ריבוי נישואין היא מורחבת ואין נפקא מינה אם הנישואין הקודמים תקפים על-פי הדין הדתי, שלפיו הם נערכו, או על-פי דין המדינה שבה נערכו.
המהפכה של ברק בני זוג יהודים מישראל שאינם רוצים לבוא בברית נישואין דתית, אינם יכולים להינשא כחוק בישראל, אך הם רשאים לפנות לנישואין אזרחיים בחו"ל, כגון בקפריסין. תחילה פסק בית המשפט העליון, כי חובה לרשום במרשם האוכלוסין את הנישואין האזרחיים שנערכו בחו"ל, ללא השלכה על תוקפם המהותי. לאחר מכן נפסק לעניין התוקף המהותי של נישואין אזרחיים של יהודים מישראל בחו"ל, כי אין תוקף סובסטנטיבי לנישואין אזרחיים של יהודים מישראל בחו"ל.
אולם בנובמבר 2006 קבע הנשיא ברק - על-רקע מציאות החיים של אלפי יהודים מישראל המבקשים להינשא בנישואין אזרחיים בחו"ל - כי יש תוקף לכל דבר לנישואין כאלו. הבסיס לכך הוא דיני הסטטוס המכירים בנישואין אזרחיים בחו"ל, כשיש לבני הזוג יהודים כושר להינשא על-פי דינם האישי בישראל.
התשתית ההלכתית להתרת הנישואין האזרחיים היא מצד אחד, שאין לנישואין האזרחיים תוקף דתי, ובני הזוג פנויים להינשא לאחרים. אולם, מצד שני, דרוש לצורך היתר נישואין לאחרים (מניעת ביגמיה), פסק להתרת הנישואין האזרחיים, כדי שבני הזוג הנשואים אזרחית יירשמו כגרושים במרשם האוכלוסין ויהיו חופשיים להינשא.
הפתרון הרבני והאזרחי המשולב הזה (כשיטת דיין בית הדין הרבני הגדול הרב
שלמה דיכובסקי והשופט ברק), יצר מצב חדש, שלפיו נשמרת סמכות הדיון של בתי הדין הרבניים בענייני גירושין גם לגבי בני זוג יהודים מישראל שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל. מאידך-גיסא, אין אפשרות חוקית לכרוך את ענייני הממון בתביעה לגירושין בבית הדין הרבני.
פתרון אזרחי והלכתי משולב פתרון זה מוסיף, מעבר לשמירת הסמכויות של בתי הדין בענייני גירושין, דרך מקילה לגבי התרת הנישואין האזרחיים, בכך שניתן להתירם ללא גט כשאחד מבני הזוג מסרב ליתן גט או לקבלו, שעה שלגבי נישואין כדת משה בישראל דרושים, במקרה של סרבני גט, הליכים לאכיפת מתן גט.
לאור הסינתזה בין ההלכה הרבנית וההלכה האזרחית, נתונות מכוח "נישואי קפריסין" זכויות אזרחיות שוות במקביל לזכויות של בני זוג הנשואים כדת משה וישראל, לרבות חלוקת הרכוש המשותף. אולם, בני הזוג הנשואים אזרחית אינם כפופים בענייני ממון לשיפוט הרבני. עם זאת, במקרה של סרבנות גט או מניעה אוביקטיבית לגירושין מצד אחד מבני הזוג, הגירושין אפשריים על-ידי פסק רבני בדבר התרת הנישואין האזרחיים, ללא גט. לפיכך יש אומרים, כי "נישואי קפריסין" הם תחליף נוח לבני זוג שאינם מעוניינים בנישואים דתיים.
מפעם לפעם בתי דין רבניים פוסקים, כי במקרה של התרת נישואין אזרחיים ללא גט בני הזוג יירשמו כרווקים. אולם לא זאת הייתה כוונתו של הנשיא ברק שעמד על כך שלא יהיה מצב שילד שנולד מנישואין אזרחיים ייחשב כאילו נולד מחוץ לנישואין.
לעומת זאת, גירושין אזרחיים בחו"ל של בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל אינם מספיקים לצורך היתר לנישואין בישראל, בשל אפסות הגירושין האזרחיים בהלכה היהודית: אישה נשואה כדת משה וישראל שהתגרשה בגירושין אזרחיים והיא נישאת בשנית ליהודי - ילדיה מן השני הם ממזרים.
