שטוקווה זה שם של אגם, במדינת ניו-יורק, ארצות הברית של אמריקה, שלידו היו מתקיימים מדי קיץ, משלהי המאה התשע-עשרה ואילך, כנסים חינוכיים המלווים במופעים אמנותיים. כך למדתי מספר החשוב, רב המכר העולמי, 'זן ואמנות אחזקת האופנוע'.
אירועי חינוך כבירים אלה, נפוצו הרבה מאוד באמריקה בראשית המאה העשרים, חלקם היו ניידים ועברו ממקום ישוב למשנהו. לצערנו הגדול, עם נסיגת הדורות, הם הלכו ונעלמו. השטוקוות היו בעבר סדרות של הרצאות פופולריות, שנועדו לחנך ולבדר, להרחיב את דעתו של המשתתף והמשתתפת, ולהביא בפניהם דברי תרבות המאירים את העיניים ומפתחים את המחשבה.
אירועים עצומים מעין אלה, מתרחשים מדי שנה, כגון בכנס 'בכל לבבך', בכנס 'בניין שלם', כמו גם בכנס 'יהדות באהבה', והם מזמינים אליהם שיאים של משתתפים בכל שנה. שטוקוות משמעותיות מתרחשות גם באופן לא מתוכנן, כגון: הרס בתים בבית אל מצעד הגאווה בירושלים, טרור ערבי, טרור יהודי. כל אלה הן שטוקוות כבירות ממדים, שבכדי לצלוח אותן נכונה, אני מציע לנתח אותן ניתוח מהותי שורשי, ולא להיקלע לשטיפת המוחות שנעשית באמצעות ערוצי התקשורת הישראלית.
נראה כי העמקת ערוצי המחשבה היא עתה צו השעה. בעיקר בכל הקשור בהעמקת הזהות האנושית המוסרית, העמקת הזהות היהודית, ופיתוח ערוצי התקשורת עם איכות אמתית. השטוקווה המשמעותית ביותר, היא בשאלה מהי איכות אמתית? או בניסוח פשוט יותר "מהו הטוב ביותר?". על-פי ספרנו, האיכות היא האלוהות. בתוכה ומתוכה מתרחשים החיים על כל גילוייהם. כאשר נוצר הקשר בינינו לבין האלוהות, מתגלה איכות. ואז ניתן המענה לשאלה מהו הטוב ביותר. מהו הטוב ביותר לחשוב, לדבר, לעשות. אירוע של מפגש עם האלוהות, הוא אירוע שנולדת בו איכות. מה סימנה של איכות זו? איך נזהה אותה? סימנה הוא שלוות הנפש. היא תנאי מוקדם לתפיסת אותה "איכות" אלוהית. את המפגש עם האיכות האלוהית ניתן להשיג רק בהרמוניה עם הטוב האלוהי העליון. הרמוניה זו, מתאפשרת רק מתוך שקט פנימי, שלוות נפש שדרכה יוכל לקרון אותו טוב עליון. הדומה ביותר לשלוות נפש כזו, היא אותו סוג של רוגע שניסך באדם לעתים בצאתו לדוג. אבל בכדי לטעום ממנה, אין אדם חייב לצאת לדוג. די בספל קפה, בצעדה טובה, או אפילו חמש דקות של שתיקה. ואז ניתן לצמוח לקראת אותה שלוות נפש פנימית, המגלה בפניך את הרצון האלוהי. אפשר להתנסות ברגעים של שלוות נפש גם בשעת עשותנו משהו שאנו באמת רוצים לעשותו.
מעתה, אם נבוא להתבונן במהותן של השטוקוות הישראליות שפורטו לעיל, הריי שלא נזהה בהן את אותה איכות אלוהית. אין בהן, באף אחד מהצדדים המעורבים, שלוות נפש, מהסוג שמזמין את המפגש האלוהי. אכן, אפשר לראות במסקנה זו, את המפתח האפשרי לפתרון האלוהי להתנגשות התרבויות.
אם בכוונתנו לתקן את העולם ולעשותו מקום טוב יותר לחיות בו, כי אז לא דיבורים בעלי אופי פוליטי, תקשורתי, הם הדרך לעשות זאת. זאת כיוון שתחום הפוליטיקה הוא בהכרח רווי סתירות, אינטרסים, אגו, ומחלוקת עד כדי שנאת חינם. תוכניות פוליטיות הן "מוצרים מוגמרים" חשובים של איכות חברתית, ויכולים להיות יעילים רק אם מבנה הערכים העומדים בתשתית החברה הוא נכון. והערכים החברתיים הם נכונים רק אם ערכי היחיד הם נכונים. את העולם יש לשפר קודם כל בליבו של האדם, בראשו ובידיו, ומכאן להמשיך הלאה. המפתח לכך, הוא המפגש עם האלוהות.
התגלותה של האלוהות דרך תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל, היא האיכות הגבוהה ביותר שתועדה בדברי ימי האנושות. התגלות זו מתחדשת כעת בעוצמות אדירות, ככל שהעם היהודי קם לתחיה, מבחינה פיסית ומבחינה רוחנית. מתקיים בירור אלוהי לעומק העומקים, של כל אחד ואחת מאתנו. השאלה היא האם אנו מביאים אל תוך חיינו את האיכות האלוהית. דומני, כי במאמר קצרצר זה, נגעתי בקצות החוט המקשר אל האיכות האלוהית. מאחל לכולנו את המפגש האמתי הזה. בהצלחה.
