פעם כאשר הייתי פותח
עיתון המדור שאחר-כך הפך למוסף הגדול ביותר, היה מדור הספורט. אנשים היו קונים את העיתון על-מנת להיות מעודכנים בספורט ובין השאר גם בחדשות.
היום העיתון מלא בדיווחים על פשעים, סטיות ועוד. השלל כולל הורים המרביצים לילדיהם עד מותם, אבות המטרידים מינית את בנותיהם הקטינות, מורים ומרצים המקיימים יחסי מין עם תלמידות וסטודנטיות, אלימות בבתי-הספר שממשיכה אחר-כך במקומות הבילוי, אלימות ברשתות החברתיות שמביאה להתאבדותם של ילדים, אלימות במגרשי הספורט.
ארגוני פשע בלי סוף, רציחות אנשים לאור היום ובכל מקום אדם משתחרר מבית-הסוהר, רץ מייד למקום הפשע להשלים את המלאכה שאמור היה לבצע ולא הצליח.
הפרסומות האלימות על המרקע כמו הפרסומות של מפעל הפיס, המצביעות על חיזרים הנוהגים באלימות שכתוצאה ממנה נופל פולנטה מהבניין אל התהום וזו רק דוגמא.
אנשי הצווארון הלבן כפי שהם קרואים, המקבלים שוחד במיליוני שקלים, דולרים, העלמות מס, בעלי דירות המשכירים את דירותיהם ומעלימים את הרווחים מהם.
סחר בסמים קשים כקלים, סמי הזייה, סמי פיצוציות, שתייה לשכרה ונהיגה בשכרות, נהיגה תוך דיבור בטלפון או סמוס לכל בר בי רב. נסיעה עם אופנעים על מדרכות, תוך גרימת תאונות ועוד. כל רעיון שעולה על הראש הקרימינלי מייד מקבל ממשות. אנשים לא חוששים לעשות ככל העולה על רוחם, כי הם יודעים שאין אכיפה. לא רק שאין אכיפה, אלא שקשרים כאלה ואחרים עם אנשי החוק פוטרים מעונש.
הפרשיות האחרונות שקיבלו ממד מפלצתי עם התאבדותו של ניצב ברכה ז"ל (וכנראה אין עשן בלי אש בפרשה) אנשי יחידת להב 433 המועברים או מתפטרים מתפקידם ועל הכל אי-מינוי מפכ"ל של קבע למשטרה.
מספיק ודי. האם נגיע למצב שלא ניתן יהיה לקיים פה חיים שקטים? האם כל דאלים גבר? מתי נגיע לכך שהשר לביטחון הפנים יפעיל את כל כוח מרותו ויחייב את המשטרה לאכוף את החוק במלואו לא על-ידי עצימת עיניים, לא על-ידי עסקות טיעון, אלא החמרה ממשית בקיום החוק עד שמחריביך ומהרסייך יצאו ממך סופית.
ומעל לכל שינוי קרדינלי בבתי-הספר, חינוך לאזרחות טובה, התנגדות לאלימות בבתי-הספר בצורה הברורה ביותר, אנשי החינוך צריכים להירתם כבר עכשיו ובאופן מיידי לטפל בצרה הצרורה הזאת על כל הבטיה, כי הילד של היום הוא הבוגר של מחר והמצב בו הוא שרוי בחצר בית-הספר ישליך על התנהגותו בחברה מחר.
מערכת המשפט לא יכולה לצאת נקיה מכך. אוזלת היד שלה ניכרת בכל מקום. עונשים קלים מדי, שחרורים מוזרים, הקלות בבתי הסוהר ועוד, כל זה יוצר את האווירה כי הכל מותר ולא היא.
