אחד הדברים הטובים שעשתה מחאת 2011 היה שהוציאה את עם ישראל מ"התודעה הכוזבת" בו הוא היה שרוי, וכן, היא הראתה שלהמונים יש כוח כאשר הם מתאחדים למען מטרה מסוימת.
ואכן בחודשים האחרונים אנו מוקפים בהפגנות סביב נושאים שונים: מהגז, דרך הצפיפות בכיתות, ועד למחירי המזון והדיור.
חשוב לציין שמחאות מקיפות מגזרים שונים, כך שכל צד יכול למצוא את עצמו במחאה ולהזדהות עם דבר כזה או אחר.
הימים האחרונים מזכירים לנו שישראל היא עדיין חברה של שבטים אשר אינם מסוגלים לשתף פעולה האחד עם השני. זוהי הסיבה שמחאות מזוהות עם הצד השמאלי של המפה ולא עם הצד הימני (זאת למרות שלשני הצדדים יש בעיה עם מחיר הקוטג', עם הסיכוי לקנות דירה שהולך ונמוג, ועם הקושי ללמוד בכיתה בת ארבעים תלמידים).
הגיע הזמן לזנוח את המחלוקות בצד ולהתאחד למען מטרה משותפת שתחזק את הסבלנות והסובלנות שאיבדנו במהלך השנים.
אין סיבה שקבוצות שונות תתאחדנה למען מטרה משותפת גם אם המאחד קטן מן המפריד.
במקביל צריך לטפל באנשים הקיצוניים המצויים בכל מחנה ולחזק את המתונים. כך תהיה לנו חברה חזקה אשר תדע לעמוד על שלה.
