תיאטרון "אל מידאן" הערבי בחיפה החליט לעשות מעשה "חיובי" שמטרתו להציג בפני העולם הערבי בישראל את השפל שאליו הידרדרו ערכיה המוסריים של האמונה היהודית ולהעלות בפני הציבור הצגה המתבססת על סיפור היצרים העזים והאהבה האסורה של המלך דוד שחשק בחיקה של בת שבע, שהייתה נשואה כדת וכדין לאדם אחר - אוריה החיתי, שאותו שלח להיהרג בקרב. כמובן שלא נשכחו במחזה דברי התוכחה החמורים של נתן הנביא לדוד המלך הידועים בתואר "כבשת הרש". כדי לאפשר את מימוש הרעיון פנתה הנהלת התיאטרון אל שרת החינוך והתרבות
מירי רגב וביקשה - בשם הערך הנעלה של
חופש הביטוי - תמיכה כספית.
תשובת השרה לא איחרה לבוא: תשכחו מזה. ברור לנו שאינכם מבקשים לפאר את דוד המלך וכי מטרתכם היא להציג דווקא אותו, אחד מאבות שושלת המלוכה החשובים ביותר של עם ישראל, כאדם בלתי מוסרי שתאוותו העבירה אותו על דעתו וגם על הוראות דתו.
תיאטרון "אל מידאן" לא ויתר ועתר לבג"ץ, בהסתמך על עמדת היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין שלשרה רגב כלל אין סמכות לקבוע למי מגיעה תמיכה ולמי לא וכי היא איננה הצנזורית של תוכן המחזות שאותם משרדה אמור לממן.
תשובת השרה לעתירה הסתמכה על הטענה, כי בבקשה החריגה עד אבסורד, קיימים גם אלמנטים של הוצאת שם רע על ציבור רחב, ועל כן אסור לאשר אותה. בג"ץ תבע שיוצגו בפניו נימוקים משפטיים נוספים, ואחרי דין ודברים פסק, כי למרות הכול עיקרון חופש הביטוי חשוב יותר ולכן יש להעניק ל"אל מידאן" את המימון המבוקש.
נוכח התפתחות זו פנתה השרה לנתיב של ייזום חקיקה מונעת כדי שיתאפשר לה להימנע ממימון ההפקה. בשלב מתקדם שכזה עסקני "
עולם התורה" התחילו לבחוש בקלחת ולאיים כי אם יאושר מימון כלשהו ואפילו בשווי אגורה שחוקה, הם יפילו את הממשלה.
עכשיו, קורא יקר, הסר דאגה מלבך. הסיפור הזה עדיין לא התרחש. עדיין לא. אבל אפשר לסמוך על בני דודינו הערבים שימצאו את המועד הנכון לטפול עלינו סיפורי עלילה בנושאים "מתאימים" המצויים בשפע בתנ"ך, כדי שיוכלו להעיד על האופי המוסרי הפגום שלנו ושל אבותינו. כול זאת יקרה רק אם נניח לנגע המשפטיזציה לשלוט בחיינו ולנהל אותם בכול תחום על-פי מה שיקבע אדם אחד, היועץ המשפטי, שנטל לעצמו במהלך השנים סמכויות חריגות והצרה הזו מובילה את חיינו, במקום שצורכי החיים הדורשים גמישות יחפשו וימצאו נתיבים שיאפשרו לנו חיים נורמליים.
ואולי בסופו של דבר צודקים שרת המשפטים
איילת שקד וגם משפטנים מובילים אחרים המתכננים לפעול כדי לפצל את סמכויות היועץ ולצמק את כוחו הטוטליטרי. אבל מי יודע אולי כדי לפתור בעיה מן הסוג הזה יפרסם היועץ הודעה לציבור שבה יבהיר שאין זה מסמכות המחוקק לפסול את חוות דעתו המשפטית.
