הצדקת הרצון לנקמה-הסתה

בואו נניח שהיינו קוראים כאן באתר מאמר בשם "דף מסרים לאחלה של גבר גבר" מאת רואה החשבון יגאל ‏רב שגל, והיינו מוצאים שם את המשפט הבא: "מי שלא מרגיש רצון לשגל מיד ועל המקום, ברצונה או נגד ‏רצונה, כל כוסית במיני שעוברת לידו, איננו גבר - בכל פעם שעוברת אפילו מטר ממך כוסית כנ"ל ואינך ‏מפנטז על גרירתה לסימטה וביצוע זממך, אינך גבר"‏. זאת ועוד הוא היה מוסיף דוגמאות מההיסטוריה היהודית, דוד המלך ששיגל את בת שבע ועיבר אותה ‏כאשר בעלה אוריה החיתי הלך למלחמה, והיה אף מביא דוגמה את שלמה המלך החכם באדם על 1000 ‏נשותיו, היה גם מזכיר השחיתות המינית ברומא העתיקה.‏ האם היינו אומרים שמדובר בבעל טור המביע דעתו הלגיטימית על שיגול מרצון או שלא מרצון של כוסיות ‏עוברות אורח, או שפשוט מדובר באדם המנסה להסית בדבריו את הציבור לפגיעה מינית בנשים?‏ האם מדובר באדם המשתף אתנו פנטזיות באורח לגיטימי או שמדובר באדם שמביא אחרים, שאינם די ‏מבדילים בין הפנטזיות של רואה חשבון רב שגל, לבין המציאות, לכדי אונס.‏ על דברים אלה חשבתי כאשר קראתי כאן באתר את דבריו של עו"ד דורון ניר צבי תחת הכותרת "דף ‏מסרים לציבור הדתי-לאומי" ‏‎ יש גבול גם להבעת דעות, יש גבול לחופש הביטוי, ודברים אלה של עו"ד דורון ניר צבי הם לטעמי מעבר ‏לאותו גבול, הגם שאי הסתייגות מכל וכל מדברים אלה על-ידי הציבור הדתי לאומי, באמצעות מנהגיו ‏החברתיים, בפוליטיים והתורניים, הופכת אותם שותפים לדברים.‏ ולסיכום, כאן באתר מתפרסמים דבריו של עורך הדין דורון ניר צבי, בהם הוא מצדיק את הרצון לנקמה, ‏ומביא אף דוגמאות מן העבר המאד כואב של עם ישראל. לדידי דבריו הם הסתה פשוטו כמשמעו, אם היא ‏פלילית או לא פלילית, אם היא מותרת או אסורה, אינני מוסמך להחליט, אך לדעתי מדובר בהסתה פשוטו ‏כמשמעו.‏