שקד, תלמדי מצדוק‏

השנה היא 1975, מדינת ישראל חבולה ומוכה שנתיים אחרי מלחמת יום הכיפורים, שר המשפטים חיים ‏צדוק (בממשלת רבין), שולף מהאקדמיה את אהרן ברק ה"נער", המטאור המשפטי בן ה-38 בלבד וממנה ‏אותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.‏ באותו שנה זכה ברק הינוקא בפרס ישראל למדעי המשפט, ונבחר אף כחבר באקדמיה הישראלית למדעים ‏‏(הפרטים מהערך אהרן ברק בויקיפדיה).‏ במהלך שנתיים של כהונתו יש ניקוי אורוות בשלטון, נגיד בנק ישראל המיועד אשר ידלין עומד לדין על ‏שחיתות ונידון למאסר, שר השיכון אברהם עופר נחשד בשחיתות ושולח יד בנפשו, בעקבות דיווח של דן ‏מרגלית, (שהיה באותה עת כתב הארץ בארה"ב), על קיומם של חשבונות דולרים בארה"ב על שם רעייתו ‏של ראש הממשלה רבין, חשבונות שהיו אז מנוגדים לחוק, רבין פורש מהנהגת מפלגת העבודה, יוצא ‏לחופשה מתפקידו כראש ממשלה (לא יכול היה להתפטר כי הייתה זו ממשלת מעבר) ובבחירות של 1977, ‏מתמודד שמעון פרס מול מנחם בגין, מנחם בגין לוקח את הבחירות, ולוקח עימו לקמפ דייויד את אהרון ‏ברק, וכך בגין, קדישאי, משה דיין, עזר ויצמן, אהרן ברק, אלייקים רובינשטיין (כיום סגן נשיאת בית ‏המשפט העליון) ואחרים, יחד עם הנשיא סאדאת והנשיא קארטר, מביאים לנו בסופו של דבר את הסכם ‏השלום עם מצריים.‏ בשנת 1978 מונה ברק כשופט בבית המשפט העליון, כ17 שנה לאחר מכן מונה לנשיא בית המשפט העליון, ‏תפקיד בו כיהן כ 9 שנים.‏ כ-30 שנה יהיה אהרן ברק במוקד המשפטי-אזרחי של המדינה, עם השפעות ניכרות גם על כללי ‏ההתנהגות במישור הביטחוני, והשפיע לטעמי על דמותה של ישראל יותר מכל שר, יותר מכל חבר כנסת.‏ בלי הרמת קול, בלי התלהמות, תוך תפיסת השור בקרניו, תוך הבנה אמיתית של עקב האכילס של השלטון ‏הדמוקרטי עשה אדם אחד לאורך 30 שנות כהונתו את אשר אלפים רבים לא עשה במשך אלפי שנות כהונה ‏מצטברות.‏ צעד אחר שעל, עקב בצד אגודל הוא היה גורם מוביל בתפיסות אקטיביסטיות של בית המשפט, הוא הוביל ‏הלכות תקדימיות אשר כובלות את מערכת המשפט לשנים רבות קדימה, במקביל הובילו דן מרידור ושר ‏המשפטים רובינשטיין את חוקי היסוד, אשר על-פי הפרשנות המשפטית של ברק מקנה בפועל לבית ‏המשפט העליון כוח כמעט בלתי מוגבל.‏ לא תהיה זו טעות להניח שאהרן ברק היה האב הרוחני לא רק של פסיקות בית משפט העליון בכהנו ‏כנשיאו, אלא אף מוביל ראשי של תהליכי חקיקה מהפכנית בכנסת, וזאת מבלי שהציבור בחר בו או בקידמה ‏האזרחית אותה התיימר ברק לייצג.‏ ברק העלה אותנו בשקט בשקט, בלי פייסבוק וטוויטר, בחי אינסטגרם ויו טיוב לפסגתו של עץ אשר שורשיו ‏בקרקע וראשו אי-שם בשמים, ומהעץ הזה אפשר לרדת בשתי דרכים עיקריות אפשריות, האחת על-ידי ‏קפיצת ראש למטה, באופן בו פעל לדוגמה הפרופסור פרידמן או בדרך בה פועלת כיום איילת שקד בכהנם ‏כשרי משפטים, עם תוצאה מובטחת של עצמות שבורות לחלקי חלקים, ואפשר גם בדרך אחרת, לאט-לאט, ‏שלב אחרי שלב, בזהירות, בתהליך שייקח איזה 30 שנה, לאזן את תורת ברק הקיצונית, עם צרכי החברה ‏הישראלית, ובהתחשב כמובן בכללים של זכויות אדם.‏ כל ניסיון לקצר את הדרך, מעיד על חוסר בסיסי באמון עצמי, על הנחה שהקדנציה היא מאוד קצרה ומאד ‏זמנית ועל כן חובה למהר ולהשיג הישגים ‏QUICK AND DIRTY‏ טרם מקבלים מכתב מראש הממשלה או ‏מהכנסת, וניסיון כזה ודאי נדון לכישלון, והכישלונות האלה מחזקים עוד ועוד את התזה המאד אקטיביסטית ‏של אהרן ברק, והדורות המרובים שהקים אחריו.‏ ולכן, בשלב הראשון, על שרת המשפטים לרדת למחתרת, לצלול אל מתחת לרדאר, לעזוב את השיימינג ‏ברשת, לעזוב את פרסומי הסרטים הפתטיים כל שעתיים או כל יום, ולהתמקד במינוי יועץ משפטי ‏לממשלה אשר יוכל להתמודד אינטלקטואלית, משפטית, ואנושית עם הצונמי שאהרן ברק השאיר אחריו, ‏יועץ משפטי אשר יישאר בתפקידו גם אם איילת שקד תחמם את ספסלי האופוזיציה, ואין לטעמי מדובר ‏בביטול מורשת ברק, אלא באיזונה המשמעותי.‏ האם ידע שר המשפטים צדוק לאיזו מהפכה הוא גורם עם מינוי ברק לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה? מי ‏יודע, מה שבטוח הוא שחיים צדוק היה איש מאוד מאוד נבון. האם איילת שקד היא נבונה באותה מידה? את ‏זאת היא חייבת להוכיח, כי בינתיים, טרם סיום השליש הראשון, נראה שההורים צריכים כבר היום להשקיע ‏המון בשיעורים פרטיים, פן תיאלץ להישאר כיתה בסוף השנה.‏