תאוות הנקם גברה על ההיגיון

אפשר להבין את כאב הלב העמוק של יואב גלנט על-כך שלא הצליח להגיע למשאת נפשו ולזכות במינוי הנכסף של הרמטכ"ל. מה שלא ברור הוא מה היו השיקולים שהובילו אותו, דווקא עכשיו, למתקפה חסרת התקדים בעוצמתה נגד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, וזאת עוד בטרם נתקבלה החלטה של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בפרשה הכאובה הזאת, ורק בהסתמך על הדלפה חסרת תוכן ממשי בנוסח הלא מחייב, כי בפרקליטות "מתגבשת החלטה". נראה כי התאווה הבוערת לנקום באשכנזי גברה אצל גלנט על השיקולים ההגיוניים הקרים, וכלל לא ברור אם הראיון הנזעם יביא לו תועלת ציבורית כלשהי, ואולי אף יגרום לו נזק כמי שייצרו גבר על הגיונו, תוך התעלמות ממידת האחריות האישית שלו בפרשת הקרקעות במושב. כדי להעביר באופן המדויק את המסר שלו, מיטיב היה גלנט לעשות אם היה מתחיל את דבריו בראיון באופן אחר. הוא היה צריך לומר מיד בתחילת הדברים, כי מעולם לא ניסה לברוח מן הצורך לקחת אחריות על מעשיו, וגם עתה אין לו כוונה לחמוק מאחריות, ולהסביר באופן פשוט וברור כך: "בכול מה שקשור לצדדים המנהליים של פעילותי בנחלה שלי במושב נהגתי בדרכים שהיו מקובלות בהתיישבות. גם אחרי בדיקות משפטיות קפדניות של כל אלה שניסו למנוע ממני לקבל את תפקיד הרמטכ"ל לא נמצאה כל סיבה שבגללה אהיה מנוע מלכהן בתפקיד ציבורי חשוב כלשהו. עובדה: אחרי בדיקות משפטיות קפדניות אושרה כשירותי לכהן כשר בממשלה. עכשיו לגבי גבי אשכנזי. ברור לי כי הפרקליטות עדין לא גיבשה עמדה סופית, ואילו היועץ המשפטי לממשלה כלל לא דן בנושא. מה שיש לי לומר על התנהגותו של גבי אשכנזי איננו נוגע לרמה המשפטית של הטיעונים. ללא קשר לשאלה מה יחליט בסופו של דבר מי שמוסמך להחליט, אני מרגיש צורך אישי להביע את עמדתי כלוחם בהתאם לקודים הנהוגים בין לוחמים בכול העולם. ומן הבחינה הזו, בעיני, ועל-פי העובדות הידועות לי, גבי אשכנזי הוא "מפקד שבגד בפקודים שלו ומרד בממשלת ישראל. הוא צריך לעמוד למשפט ולשבת בכלא ולא להיות נישא על כפיים". על הדברים הקשים האלה יכול היה גלנט להוסיף: "מעשי אשכנזי בפרשת הרפז הם החמורים ביותר בתולדות המדינה, יותר מעסק הביש ומקו 300". המסר שביקש גלנט להעביר לציבור בראיון בערוץ 2 היה עובר טוב יותר אחרי הצגה כזו של הדברים. כיוון שהסיפור האין-סופי המר הזה עדיין לא הגיע אל קו-הגמר, אין טעם לחזור על כול ההאשמות שתולה גלנט באשכנזי. אבל בהחלט הכרחי לדרוש משרת המשפטים איילת שקד לפעול במהירות בשני מישורים. המישור הראשון נוגע לוועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס אשר גרוניס, הדנה בקביעת המועמדים המתאימים להחלפת וינשטיין. השרה שקד חייב להורות לשופט גרוניס שהוועדה שהוא עומד בראשה תגיש את המלצותיה במהירות מירבית. המישור השני הדורש את מעורבות השרה - שיחה נוקבת עם וינשטיין שבה תורה לו לעשות אחת משתיים. או לפרסם, לפני פרישתו הצפויה, את חוות דעתו בעניין אשכנזי, או להודיע כי בגלל קוצר הזמן הוא מעביר את הטיפול ליועץ הבא, יהיה מי שיהיה. דבר אחד צריך להיות ברור לכול המעורבים בפרשה העגומה הזו: יהיה זה מזיק מאוד למערכת השלטונית בישראל אם המלחמה העכורה הנטושה בין גלנט לאשכנזי - כולל אוהביהם, שונאיהם, תומכיהם ומתנגדיהם הפוליטיים - תמשיך להעסיק את המדינה במלוא עוצמת הרגשות הסוערים, ללא כול תועלת ותכלית ממשית.