שנים מייסרות של עינוי דין היו מנת-חלקו של
גבי אשכנזי עד שנחשפה חפותו. הכל בשל עלילת-שווא שטפל עליו יריבו הצבאי,
יואב גלנט, כנקמה על שסיכל, לדבריו, את מינויו לרמטכ"ל.
גם לאחר שנקבע, במפורש בחלונות הגבוהים שגלנט לא היה ראוי להיות רמטכ"ל מחמת מעשיו הפסולים - עדיין מסרב האיש להסכין עם הדין. תחת זאת הוא מעדיף להתייחס לגבי אשכנזי כשעיר לעזאזל שלו ולהמטיר עליו אש וגפרית על שכרמטכ"ל לא רק שם לו רגל, אלא גם.מרד בממשלה ובגד בחייליו.
אלא שהאמת, מסתבר, שונה בתכלית. עניינו של גבי אשכנזי נבדק לפני ולפנים, בשבע עיניים, הן על-ידי
מבקר המדינה והן על-ידי המשטרה בעצמה. בין היתר כללה הבדיקה האזנה מתמשכת לשיחות שנערכו בלשכת הרמטכ"ל.
להד"ם בסופו של דבר העלו ממצאי הבדיקה הסבוכה שלא היו דברים מעולם: נקבע במפורש שלא היה שום יסוד לטענות של גלנט, לפיהן ביקש אשכנזי לערוך "פוטש" נגד הדרג המדיני; שהוכח שאשכנזי כלל לא היה מעורב בזיוף או בהדלפתו של מסמך-הרפז; ויתר על כן, לא היה לאשכנזי שום חלק בסיכול מינויו של גלנט לכהונת רמטכ"ל.
אחרי שהמרצע יצא מן השק, תמוהה העובדה שאין יואב גלנט מוכן כלל וכלל ליטול אחריות בגין מעשיו. במקום לעשות זאת הוא מטיל אותה על שכמו של גבי אשכנזי. סביר להניח שהדוח המלא של מבקר המדינה בעניין, שהוא בינתיים בגדר חסוי, עשוי בהחלט לאשש זאת.
סתימת הגולל כך או אחר, ראוי להדגיש, שזכותו המלאה של גבי אשכנזי כרמטכ"ל הייתה לבחור את מי שהוא בחר כמתאים לרשת אותו. אם לצורך כך הוא העדיף לפסוח על גלנט - הייתה לו ודאי סיבה משלו, שלא לדבר על דברים שבגו.
ואם לא די בכל הנימוקים האלה כדי לשכנע סופית שאכן לא היה הוא ראוי להיות רמטכ"ל - דאג יואב גלנט לסתום את הגולל על עצמו במופע האימים בטלוויזיה שערך בליל-שבת האחרון כנגד יריבו המר, גבי אשכנזי. איך קבעו, בצדק, חז"ל? הפוסל במומו הוא פוסל!
