מנוולים בזעם רב שמעתי ראיון בקול ישראל עם ידידי, ד"ר אבי ביצור - המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גמלאים ומרצה באוניברסיטה - שסיפר בקול נרגש מאוד על ההתעללות בבנו האוטיסט ובחבריו.
הם נמצאים בבית (הוסטל), שעבר למושב ינוב בשרון. הכל היה יכול להיות נעים ויפה אלמלא זעמם של כמה שכנים, שלא רצו את ההוסטל לידם. כדי להרחיקו, הם מטרידים את האוטיסטים ברעשים ובקולות רמים, שגורמים להם חרדות.
כמו ביצור, לא הבנתי מאין הרוע. גם לא הבנתי למה ההורים, הנהלת ההוסטל ורשויות הרווחה לא פנו למשטרה, כדי שתרגיע את המנוולים, שמתעמרים באותם חסרי-ישע.
מוטב מאוחר הצבא האמריקני הודיע, כי יעטר כעת את טוראי קֶרול הית, שמת כשהיה במחנה שבויים יפני בפיליפינים במלחמת העולם השנייה, בתשעה עיטורים, כולל כוכב הארד.
חבר לספסל לימודיו של הית בתיכון בעיר גואנדה במערב מדינת ניו-יורק גילה בתחילת השנה עם בנו, ששמו של הית אינו מופיע על האנדרטה לנופלים במלחמה בעירו. כתוצאה מכך נפתחה חקירה בעניינו. בשבוע שעבר הודיע הצבא לבת-דודתו של הית, קרובתו היחידה ששרדה, כי הית עוטר בכוכב הכסף, בעיטור לב הארגמן ובשבעה עיטורים ואותות מערכה.
באיחור מסוים, יוסיפו את שמו של הית לאנדרטה לנופלים בעירו.
הית התגייס לצבא בשנת 1940, עם סיום לימודיו בתיכון, ונשלח לפיליפינים. בשלהי שנת 1942 הוא מת במחנה שבויים יפני, אך מקום קבורתו אינו ידוע. בין העיטורים, שקיבלה בת-דודתו - מדליית השבויים האמריקנית.
נפצעות יותר טירוניות במקצועות לחימה בצה"ל נפצעות כפול משיעור הפציעות של טירונים באותן היחידות - מצא מחקר מקיף בקרב לוחמות "קרקל", חיל התותחנים וחיל האיסוף הקרבי בשנים 2013-2012. נמצא, כי 46 אחוזים מהטירוניות נפצעו במהלך הכשרתן - לעומת 25 אחוזים של הטירונים. יתר על כן, שליש מהנשים שנבדקו נפצעו יותר מפעם אחת. כך, שמונה אחוזים מהלוחמות סבלו משברי מאמץ לעומת שני אחוזים בלבד מהלוחמים.
בנוסף, שכיחות כאבי הברכיים אצל הקרביות גבוהה פי שלושה בקרב לוחמות מאשר בקרב לוחמים, וגם קרעים ברצועות הברך מופיעים אצל נשים בשיעור גבוה יותר. הנשירה מהמסלול הצבאי מטעמים רפואיים אצל לוחמות כפולה עד פי חמישה מהנשירה בקרב לוחמים.
המחקר מאושש את ממצאיו של אל"ם (מיל') רז שגיא בספרו,
"נלחמות בצה"ל", ומעלה שוב את השאלה המטרידה - חוץ מאשר כמה פמיניסטיות, את מי משרת הניסוי המיותר בהכנסת נשים למקצועות לחימה?!
גיחכו מנגד עובדי התחנה - ערבים, כמובן - עמדו מנגד וגיחכו בעוד יהודה בן-מויאל, שנפצע באורח בינוני בפיגוע הדקירה בתחנת הדלק בית חורון בכביש 443, מנסה להימלט ולהציל נפשו לאחר שנדקר, והרוצח דולק אחריו. אם לא יפוטרו (לכל הפחות) הערלים השמחים בניסיון לרצוח יהודי - מציע בעז - נחרים את התחנה, כשלב ראשון ...
זהירות, מסעדה "רוב המסתננים, שעובדים במסעדות, חולים", מתריע פרופ' רפי קרסו, רופא מתנדב במרפאת הזרים. הוא טוען, שמרבית המסתננים מאריתריאה ומסודן חולים ו/או נשאים של שחפת ושל חצבת, ומהווים איום ממשי על בריאות הסועדים - כיוון שאין פיקוח ואין בקרה. הסכנה קיימת גם כשמדובר בעובדי ניקיון, שאינו נוגעים באוכל המוגש במסעדה, עקב מגע בברזים, בידיות ובציוד המסעדה.
לדברי קרסו, כמחצית מבדיקות האיידס החיוביות הן מקרב המסתננים הסודניים, ולא ניתן לאתרם לאחר שנבדקו.