רבות דובר בשנה האחרונה על מצבה הכספי הקשה של יוון, שהייתה על סף חדלות פירעון ועזיבת גוש האירו. למדינה לא נשאר כסף וללא הזרמת הכסף מ
האיחוד האירופי, ליוון לא הייתה נותרת ברירה אלא לעזוב את גוש האירו, מהלך שלדעת מומחים רבים היה פוגע אנושות בכלכלתה החולה ממילא.
עיקר המאבק בין האיחוד האירופי ליוון היה סביב ההתנהלות הכלכלית של אתונה. הטרויקה (האיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע העולמית) דרשה מממשלת יוון רפורמות רבות, שכללו בין היתר גבייה אגרסיבית יותר של מיסים, עניין שהיה לאחד הגורמים המרכזיים לקריסת הכלכלה היוונית. ההון השחור ביוון הרקיע שחקים ולדעת כלכלנים הגיע ל-30 מיליארד אירו בשנה, הכנסות שיכלו לתרום רבות לקופת הממשלה היוונית המדולדלת.
בפני יוון עמדו שתי אופציות. האחת: להתחיל במבצע אגרסיבי לגביית מיסים באמצעות הגשת כתבי אישום נגד מעלימי מס פוטנציאלים, ביצוע חקירות זוללות משאבים, הליכים משפטיים ארוכים והתמודדות עם נסיונות התחמקות יצירתיים. השנייה: להציע לתקופת זמן מוגבלת חנינת מס, בה יוכלו נישומים להגיע לרשויות המס באופן עצמאי ולשלם 55% מהחוב. היוונים בחרו באופציה השנייה וקופת המדינה הרוויחה מעל 6 מיליארדי אירו רק בשנת 2014. המבצע של ממשלת יוון נמשך גם בימים אלו.
כך עשתה גם איטליה. אף היא חוותה משבר כלכלי קשה בשנים האחרונות, וגם בה נהוגה תרבות של העלמות מס, אפילו בקרב אנשי השלטון. ממשלת הטכנוקרטים שנבחרה כדי להציל את המדינה מקריסה, החליטה באומץ רב להילחם בבעיית ההון השחור, בין היתר באמצעות חנינה שמאפשרת לאזרחים איטלקיים תוכנית הסדרה ללא חובת השבה בפועל של הכספים המוחזקים מחוץ לאיטליה. המס שיחול במסגרת ההסדר האיטלקי הוא 5% בלבד ולא יכלול בדיקה של מקורות הכסף. לדעת מומחים, תוכנית זו הכניסה לקופת איטליה 4-3 מיליארד אירו והשיבה למדינה 80-50 מיליארד אירו.
גם אצלנו, בישראל הקטנה, ישנה תופעה נרחבת של העלמות מס, ורשות המיסים מנסה בכל כוחה להילחם נגד ההון השחור המוערך ב-20% מהתל"ג (200 מיליארד שקל). סכום כסף זה יוכל בקלות לסייע לממשלה להילחם בעוני, להגדיל את תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, ובעיקר לפצות על ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם המפלגות השונות.
בישראל, כמו באיטליה וביוון, ישנם אזרחים רבים שלא דיווחו לרשויות המס בזמן או באופן מלא על עסקות שעשו. לרוב מדובר באזרחים בפרט לכך הם שומרי חוק ולכן אינם מעוניינים להסתבך עם הרשויות ולהיתפס. לכן, אני סבור שרבים מהם ירצו להגיע להסדר עם רשות המיסים, בוודאי אם יובהר שלאחר תקופת חנינת המס הלאומית תוגבר האכיפה באופן משמעותי.
על שר האוצר, בתיאום רשות המיסים, לקבוע חלון הזדמנויות בן שישה חודשים לחנינת מס לאומית, במסגרתו ייהנו נישומים אלו מהוראת שעה שבמסגרתה יוטל מס אחיד של 25% בגין כל סכום או נכס מכל פעילות עסקית שלא דווחו במועד כדין לרשות המיסים. בנוסף לכך יש להתנות את השומה המקלה בכך שלפחות 50% מהכספים המוכשרים ייוותרו בישראל, כדי להבטיח משיכת הון זר לתוך ישראל והשקעות בארץ. הכנסות מהסדר חנינה שכזה יכולות, בהליך גבייה מהיר, קל לביצוע וזול, להגיע למיליארדי שקלים שימנעו קיצוצים בתקציבים החברתיים וימנעו צורך להטיל מיסים נוספים שיפגעו בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.
