|
תאריך:
|
21/08/2015
|
|
|
עודכן:
|
21/08/2015
|
|
1 |
|
|
טענתך לגבי ההפרשים הינה פופוליסטית
ולמה
כמו בכל דבר בכלכלה
ההוצאות מורכבות מעלות קבועה ועלות משתנה
והרווחים נמדדים לפי כמות המכירות ווסכום המכירה
בצפון יש פחות אנשים שנוסעים באוטובוס ולכן העלות קהבועה יותר גדולה לאדם אחד שנוסע באוטובוס ולכן צריך להעלות את מחיר הנסיעה
דבר נוסף לא ציינת שבאוטובוס מירושלים למעלה אדומים אפשר לעלות ולרד בכל תחנה בירושלים וכמעלה אדומים כלומר כמות הנסיעות הינה יותר גבוהה מאשר אוטובוס של 25 אנשים אלא האוטובס מעביר במסלולו בירושלים כמות של 100 אנשים בנסיעה אז הוא יכול להוריד את המחיר
לעומת הצפון שאנשים נוסעים מהישובים לערים הגדולות בלי תחנות ביניים ולכן העלות יותר גדולה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מאור¹11111111 |
|
|
2 |
|
|
מה עוד חסר? למה מחכים? מה עוד צריך לקרות כדי שגולם אחד בתקופתנו יצליח להעלות על דעתו את שאלת המחקר: האם יכול להיות שמה שקרה תמיד, מאז ומעולם, בכל מקום ובכל זמן, קורה גם כאן ועכשיו? קרי החזקים מנצלים את הכלל? האם זו מדינת אליטות? האם יש תרבות שחיתות? ובכלל מדוע כולם מתנגדים לעסוק בנושא תרבות השלטון? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהרון שחר |
|
|
|
|
|
לשנאת (רק לא) ביבי יש הרבה שמות; קומוניסטים ארורים כמו א.שחר קוראים לזה תרבות שלטון; שלי יחימוביץ' קראה לזה בזמנו "ביבי טוב לעשירים"; האדלרים קוראים לזה ביביהו / שקרניהו / נהנתיהו וכו'
§¥§¥§
בקיצור, נותר רק לכרות לכם (כל כפויי הטובה) את הלשון, ושתלכו כבר לעזה להתייחד עם אחיכם!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ע_הראל |
|
|
3 |
|
|
זה הלוגו /הנרטיב של חגי אלעד וארגון יהודוני הקאפו , בצלם,שמשתף פעולה עם הנאצי איסלמים במלחמת השמד נגד העם היהודי: Yaasmine Hussain Jewish terrorists stealing Palestinian lands since 1947!!!! קיר הבושה של משתפי הפעולה היהודונים עם האיסלמו-נאצים בפיסבוק: TOP-KAPO |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קלאודיה רמות |
|
|
4 |
|
|
שום דבר ממשי לא השתנה בשיטת הבחירה של שופטות ושופטים חדשים, ובקידום של שופטות ושופטים ישנים.
"זכות אבות" (וזה כולל כל קרבה משפחתית או מקוּרבות אחרת לפאמיליה) הביאה, למשל, את הפרחח המשפטי הזה לכס בית המשפט העליון :
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידןסובול |
|
|
|
|
|
כך הפרחח הזה לא רק חשב, כך הוא גם פעל כשהיה מדובר בכביסה מלוכלכת ומסריחה של שופטים ושופטות:
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הנ"ל |
|
|
|
|
|
"פרשת רות דוד" הראתה באופן רם וברור שדרושים גופי בלתי-תלויים שיורכבו מאנשי אמת שונאי בצע ורחוקים ת"ק פרסה מכול הימצאות במצב של ניגוד עניינים -- לפיקוח על המשטרה, על הפרקליטות ועל בתי המשפט בכבודם ובעצמם (כי זאת יש לדעת : רוב גדול של השופטות והשופטים מתמנה לכל ימי חייהם שטרם היציאה לגמלאות, מתוך הפרקליטויות.
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הנ"ל |
|
|
|
|
|
שום דבר מהותי לא השתנה בהרכבה של הוועדה לענייני קנוניות מבישות ודילים מסריחים:
http:
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הנ"ל |
|
|
5 |
|
|
|
|
6 |
|
|
1. נכון שככלל אין לבוא בטענות לאוכפי החוק אלא למפרי החוק; אבל הנת"צ באיילון הוא שערוריה. מסתבר שהנתיב ריק רוב הזמן, כי יש מעט מדי אוטובוסים. ובכן, לא הנת"צ הוא המטרה, אלא הנסיעה ההמונית בתחבורה ציבורית. האכיפה בנת"צ הזה היא לא יותר מבלוף יחצ"ני. זה מה שמרגיז.
2. בנושא שוקן, בלי להכיר את הפרטים, צריך להזכיר לכותב את סעיף 21 לחוק איסור לשון הרע. הסעיף הזה מאפשר לעשות בדיוק את מה ששוקן מבקש מבית המשפט. יתכן שאין הצדקה להשתמש בו במקרה הזה, אני לא מכיר את המקרה; אבל לא האתר שהוא יריבו במשפט של שוקן הוא שיחליט בזה, ודעתו אינטרסנטית לחלוטין. זה שהאתר מיהר ופרסם את כתב התביעה (ובכך מנע משוקן את ההזדמנות לבקש לאסור גם את הםרסום הזה לפי אותו סעיף) אינה רלבנטית. בקיצור - יש חוק שמאפשר לשוקן לבקש בדיוק את מה שהוא מבקש, יש בית משפט, וכל השאר אינטרסים. תטענו בבית המשפט, אל באתר שלכם, ותפעלו לפי ההחלטה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ש. |
|
|
7 |
|
|
איך אמרת, מעמד השופטים הולך ונשחק, כנראה שאתה לא יודע בדיוק על מה אתה מדבר. כי הם כבר לא במעמד אלא בתחתית שאין נמוכה ממנה, ולכן עת למהפכה כדל לשחרר אותנו מהעונש הארור הזה של מערכת מושחתת, עם רמת שופטים בגרוש, חונטה שברובה בעלת אג׳נדה ברורה הממארת את חיי אזרחיה התמימים. די לנו, די,די!
הם מוגנים, אלילים החסינים מפני כל תביעה בגין פשעיהם והתעללותם בבעלי הדין, כשזה בא לידי ביטוי באופן קיצוני בבתי משפט למשפחה, שם בית הזונות חוגג, כי שם אין תקנות ואין סדרי דין, וכל מה שבא לשופט בראש ואיך שמתחשק לו, כך יפסוק. להם אין צורך בוועד עובדים כי הם מסודרים. לא בגלל שלא יכולים לשבות, כי אין להם סיבה.
שופט יכול ורשאי להרוס את חיי האזרח ללא סיבה, ולא יתן דין וגם לא הסבר. ובמקרה הטוב, הנציב יערוך בדיקה שתגבה אוטומטית את החבר שלו השייך לאותו מגזר לאותה חונטה. תשאלו את גב׳ ד״ר זמיר מהנציבות, היא שיאנית המדינה במריחה.
אם כך, למה שלא כל משועמם שמחפש את עצמו והלך ללמוד משפטים ילך להיות שופט? להגיע לאלוהות מהר ובקלות? כי מי מחפש כישורים, הגינות, יושר, יושרה, אובייקטיביות, כישרים מיוחדים והוכחת נסיון חיים ברקורד מתאים? הכל מתבטל אל מול העולם החשוך הזה של עוכרי הדין ומערכת המשפט שהשתלטו תוך מניפולציות ניצול ידיעותיהם המשפטיות על חיינו.
אנחנו כגוף העליון והמחליט במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית בה הרוב קובע ושולט רוצים לבחור את השיטה ואת השופטים, ושה יעוט המאוס, המנותק והשטלתן העריץ הזה לא יקבע לעם שלם. לא רוצים עריצות ולא אנרכיה ולא שלטון יחיד.
שופטים , אשר הפכתם את עצמכם לעלובים ושנואים המנותקים מהציבור עליו אתם שולטים, תצילו ואת כבודכם ואת הציבור מהמצב הבלתי אפשרי הקיים היום, ותשתקו פעולה לשינוי השיטה ומהפך בשלטון הרע הזה אליו זחלתם בשקט ובאין מפריע. כי רק כך תצילו או תחזירו את כבודכם ואת הכבוד שאבד כליל לשופטים ובעיקר למדינה ולאזרחיה.
הרי לא יתכן שבית המשפט יקבע ויחליט במקום העם אשר בחר בהם לשפוט על פי הדין והחוק שהמחוקק .בע. לא יכולים לשפוט על פי חוקים משלהם.לא יתכן לתת כוח בלתי מוגבל לאנשים שגם לא נבחרו לכך. המקרה הטוב, נבחרו על ידי וועדה שידוע היום כמה היא מפוקפקת וכמה האינטרסים הפסולים חוגגים בה, ובראשם השופטים. ואלה שהחמאה שעל ראשם כבר נמסה וכיסתה את פניהם, מטיפים לבעלי הדין הבאים לפניהם. טובלים ושרץ בידיהם.
אם המהפכה תגיע, זה יהיה בבחינת המשיח. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סיוון |
|
|
|
|
|
חסינות השופטים כנגד האזרחים הנפגעים
שופטים העניקו לעצמם חסינות מלאה הן פלילית והן אזרחית. במדינות אחרות בעולם מבחינים בין פעולה שיפוטית ובין פעולה מינהלית שמבצע שופט פעולה מנהלית של שופט בכל מקרה אינה חסינה לא פלילית ולא אזרחית. כך למשל זיוף פרוטוקול אין הפחדת עד ואי נתינת אפשרות להעיד אלו הם פעולות מנהליות והתנהגויות כאלו הנן פליליות בדרגה החמורה ביותר שיכול שופט לעשות. גם פעולה שיפוטית אינה חסינה לגמרי. אם יוכח שהחלטה כזו ניתנה בחוסר סמכות מוחלט, תתאפשר הגשת תביעה כנגד השופט. בישראל שופטים אינם חוששים ממרות הדין שכן אין כל מרות על מי שאינו כפוף למרות כלשהי. כל השופטים בכול הערכאות, מהתחתונה ביותר ועד העליונה ביותר, פטורים מלעמוד למשפט ולשאת בעונש. הם פטורים מאחריות פלילית וגם מתביעה אזרחית הן לגבי פעולות מנהליות והן לגבי פעולות שיפוטיות גם אם אלו נעשו בזדון וללא סמכות הרשיעו וגזרו מאסר עולם! גם אם הנידונים מתעקשים על חפותם ומסרבים להודות עם או בלי עסקאת טיעון להקלת העונש.
את אי כפיפותם לחוק מתרצים ראשי מערכת המשפט ב"עצמאותם" ו"אי תלותם" כיאה במשטר דמוקרטי למען ההגינות והצדק. השופט אהרון ברק: "מעקרונות היסוד של משטרנו החוקתי - אופייה הדמוקרטי של המדינה, עקרונות השוויון, החירות ושלטון החוק השוררים בה מתבקשת המסקנה, כי ביסוד שיטתנו המשפטית עומדת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה. רשות שופטת זו אינה תלויה בענייני שפיטה באדם או ברשות שלטונית אחרת אלא בחוק בלבד... עצמאותה ואי תלותה של הרשות השופטת תורמים להבטחת הגינות במשפט, בחינת קיום הצהרת האימונים "לא להטות משפט ולא להכיר פנים". היא גם מסייעת לרשות השופטת לקיים אותה "בקרה ואיזון" המונחים ביסוד עקרון הפרדת הרשויות". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט תאודור אור: "משמעותה של החובה, אותה מצהיר כל שופט לקיים, היא להיות בלתי תלוי ועצמאי בעת שבתו לדִין, לשפוט באופן אובייקטיבי ונייטרלי בכל סכסוך המובא בפניו. שופטים אינם מייצגים מגזרים בציבור, ואין הם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו. הם נבחרים אישית ואינם תלויים ברצונם או בהדרכתם של אחרים. אין הם חייבים לאיש דבר, מעבר לחובתם לפעול כחוק". ועוד "השופט עצמו חייב להיות ער ודרוך כל העת שלא להיות נתון להשפעות חיצוניות, עליו לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות שבפניו"...:
אם אכן לסלק כל השפעה חיצונית היא רצונם האמיתי של השופטים, על אחת כמה וכמה עליהם לרצות להקפיד על חוקיות ההליך המשפטי מה עוד שבשיטת המשפט האדברסרית לה טוענים דגש מיוחד על משחק הוגן! אם רצונם לשמור מכל משמר שלא יקרה ש"הצדק יפגע" כלשונם, ו"לדון על פי העובדות המצטירות" כדי "לשפוט באופן אוביקטיבי וניטרלי" הרי שחייבים הם על פי חוק לתת לעובדות להתגלות ולא להסתירן או לעותן. לכן על אחת כמה וכמה עליהם להקפיד שגם עליהם יחולו החוקים כמו על כל אדם. לא צריכה להיות כל חסינות על פעולות מנהליות כמו על פעולות שיפוטיות ביחס לסמכות המעונקת להם לפי החוקים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
|
|
מי שמאיים על עצמאותו של בית המשפט הם לוא דוקא החלשים במתדיינים אלא החזקים. ראו זה פלא, בית המשפט פוסק בדרך כלל לטובת החזקים תוך הטיית משפט בדרכים פליליות. במשפט האזרחי הפסיקות הן בדרך כלל לטובת תאגידים או פרטים עשירים ומקורבים. במשפט פלילי הפסיקה היא כמעט תמיד לצד הרשויות אחוז ההרשעות שואף למאה אחוזים. גם כאשר אזרחים תובעים את המדינה על עולה או נזק, הם אינם מוצאים מזור מבית המשפט. בית המשפט כולו אומר הכרת פנים ומשוא פנים. להשגת התוצאות הרצויות להם שופטים נעזרים בזיופים בהפרעה לעדות ובאי מתן אפשרות להעיד, בגלוי יחס עוין ותוקפן ועידוד הצד שכנגד למשל למייצג המדינה להשתלחות והפרעה. הבקרה והאיזון שלדברי אהרון ברק מונחים ביסוד הפרדת הרשויות אינה מתקיימת למשל כאשר הצד שכנגד הוא המדינה, אך אין לצד החלש אפשרות לעשות דבר בשל חסינותם המוחלטת של השופטים. העצמאות האוביקטיביות והנטרליות לה טוען השופט תיאודור אור בדרך כלל נעלמים לחלוטין כאשר מדובר במגזר הציבורי, במדינה. טענתו ששופטים אינם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו אינה מדויקת בלשון המעטה הם נבחרים על יסוד מצע של בית המשפט ותפישת העולם השלטת בו, ובדרך הבחרם אכן אינם חייבים דבר לאיש ואינם חייבים דבר לציבור לפעול לרוחתו. נכונה היא הצהרתו שעל השופט לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות לפניו אך שופםטים מזמן דאגו לזכותם לא להתיחס לראיות ולשפוט על פי "התרשמות". את תמונת ההתרשמות הם משיגים על ידי שיבוש מהלכי משפט ועקב חסינותם של השופטים אין האזרחים הנפגעים העקריים יכולים לעשות דבר.
רוב השופטים מקבלים את אי כפיפותם לכל דין כמובנת מאליה כזכות טבעית.. השופט דוד גלדשטיין מהמחוזי בת"א קבע, כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "מטרת החסינות היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט". "לתכלית זו מספר תכליות משנה, בין היתר מניעת פגיעה באמון הציבור, מניעת הגשת תביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים, הבטחת סופיות הדיון והתקיימות הליך דיוני תקין".מאוחר יותר השופט דוד גולדשטיין ניצל את מעמדו וסמכותו ושיבש מהלכי משפט. והתערב בהליך פלילי לטובת מאמנת הכושר שלו כאשר הוציא מתיק משפטי מסמך חסוי אודות נאשם נגדו התלוננה מאמנת הכושר שלו והעבירו לשופטת שסרבה לקבל מסמך זה. המשטרה היא שחשדה בשופט גולדשיין והוא איננו מכהן יותר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
|
|
השופט יהודה פרגו, שסבור שבכל מצב יש להקנות חסינות גורפת לשופטים וגם למדינה. השופט פרגו החליט כי "חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. חסינות זו באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי. אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר". "אני דוחה כל ניסיון לערוך הבחנות בין סוגי המעשים והרשלנות, כדי לבחון את השאלה, אם חלה החסינות שבסעיפים 8 לפקודת הנזיקין ו-73א לחוק ההוצל"פ. החסינות הקיימת היא מהותית, מוחלטת ומלאה. כל ניסיון לערוך הבחנה כמותית, פוגע במהות ובמטרה שלשמן הוענקה חסינות זו". "הבחנה זו תחייב גם את העדרו מבית המשפט של השופט או נושא המשרה השיפוטית, כדי להסביר את החלטתו ואת היעדר הרשלנות. לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית יצטרך לאחר מכן להופיע בבית המשפט, על-מנת להתגונן מפני תביעות הנוגעות למילוי תפקידו. זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'. נראה שמהר מאוד אימצו השופטים לעצמם מהרופאים את המונח מתגונן למרות שהם מעולם לא היו במצב זה של תביעות נגדם לא כל שכן כה רבות ובתוכן רובן בלתי מוצדקות שנועדו לקבלת פיצוי כספי בלבד.
מכאן שאין לבעל דין נפגע כל אפשרות להתמודד עם פשיעה מצד השופטים. שלא כמו במדינות רבות בעולם בהן חסינותם של שופטים מוגבלת, שיטת המשפט בישראל מקנה לשופטים חסינות מוחלטת. היא אינה מאפשרת הגשת תביעה אזרחית נגד שופט, גם אם החלטתו ניתנה ברשלנות, בזדון או מתוך מניעים מושחתים. חסינות זאת עומדת בסתירה לעקרונות ההגינות ובודאי לעקרונות הדמוקרטיים. ההגנה על זכויות האדם במשפט הישראלי צריכה להתבטא גם בסעדים שניתן לקבל במקרה שבו הן מופרות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
8 |
|
|
שיא בית המשפט עליון אחראי על הנהלת בית המשפט האחראית על נציב תלונות על שופטים.
בלחצו של אהרון ברק, נציב תלונות הציבור על שופטים שוייך לבית המשפט. בטענה שעליו לדעת את תפקיד השופט לחצו על הכנסת לחוקק חוק שרק מי שראוי להיות שופטי בית משפט עליון יהיה נציב תלונות. בפועל ממנים שופט בית משפט עליון בדימוס. נציב תלונות הציבור על שופטים מתמנה על ידי הועדה לבחירת שופטים לפי הצעת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים כאחד. מכאן שלבית המשפט יש וטו על מי יהיה מבקרה. הנציב הינו כפוף ישירות להנהלת בית המשפט הכפופה לנשיא בית המשפט העליון, כזה הוא גם תיפקודו.
לפי הנציב אליעזר גולדברג "הבעיה העיקרית של המערכת הינה התמשכות ההליכים" - התמשכות ההליכים עם כל העול שהיא יוצרת, היא רק אחת הבעיות החמורות אך לא החמורה שבהן, לכן פחות פוחדים להתלונן. בהיותה גלויה לא ניתן להתכחש אליה ואין צורך בחקירה. הלזה צריך נציבות תלונות, האם לא נתן להשתמש למשל בהנהלת בתי המשפט? טיפול בבעית התמשכות ההליכים משמשת לנציבות כסות לאי רצונה לטפל בנושאים האמיתיים והטענה כי זו הבעיה העיקרית, היא זריית חול בעיניים. הבעיה העיקרית הינה חוסר יושרם של השופטים ולא רק האינטלקטואלי אלא חוסר יושר כפשוטו וגם חוסר מצפון ומוסר ואחריות כלפי החברה. במעשים זה מתבטא ביחס של איפה ואיפה, בדיווח כוזב, חיפוי על עבריינים, הפרעה והפסקת עדויות, הפעלת לחץ איומים, בידוי ראיות הדרכת עד -אם כי בצורה מתוחכמת באופן שיראה כשאלות ספקניות אך אלו נותנות הזדמנות לתיקון עדות. כמו כן הוראה לעורך הדין המייצג מה לטעון ומה לא ולאחר מכן רשום בפרוטוקול כאילו הוא טען מיוזמתו בעקבות מהלך הדיון, וכן כל מה שהוא שיבוש הליכי משפט. גם חוסר עצמאות שיפוטית ואי שמירה על עקרון הפרדת הרשויות, התנהגות פרועה ומשתלחת ואי כיבוד האדם. נראה ששופטים יודעים היטב להעביר בינם שיטות. דיבור אחד רשמי ואחר בינם לבין עצמם.
הנציבות אינה מתחקה אחר השופט הנילון גם אינה מקיימת חקירה כלשהי אלא מעבירה את התלונה כלשונה אל השופט הנילון גם כשזו מוגשת במהלך המשפט עוד כאשר המתלונן תלוי בהחלטת השופט. אם כי יש לציין אין פניה לשופט אם המתלונן מתנגד לפניה מיידית לשופט, אך במקרה זה התיק נסגר ללא טיפול.. רק לאחר שהמתלונן לא התנגד לפניה לשופט התלונה נשלחה כלשונה אל השופט. הנציבות ממתינה בסבלנות לתגובתו כשיחפוץ, משזו מגיעה היא מתקבלת כלשונה כאמת עובדתית המהוה את היסוד לתושבת הנציבות למתלונן. דרך פעולתה של הנציבות מונעת חקירה וברור עובדתי לא כל שכן מענה לבעיות. מקובל שלמתלונן נתנת הגנה תוך כדי ברור ובמיוחד אם מתקיימים יחסי תלות. הנציבות על עובדיה התגלו כחסרי מצפון מוסרי, שיטת ברור הנציבות על ידי פניה אל שופטים היא ללא התחקות אחר התנהלותם ללא חקירה בכל דרך. ה"בירור" הוא בקשת תגובתם של שופטים ותו לו. בזמן המשפט פניה אל השופטים הינה מעשה נפשע כשלעצמו, אך עוד שלא חקרו כלל וללא הוכחות להראות לשופטים שנתפסו בקללתם, אחת מטרתה - לשמר את עריצותם של השופטים על חשבון הציבור הסובל. אם לא די בכך גם סגנון התשובה למתלונן: בעוד התשובה ממוענת אל המתלונן התשובה אליו נעשיתה בגוף שלישי המתלונן למד אודותיו כאילו התשובה נכתבה עבור מי שקיבלו עותקים: השופט הנילון והנהלת בתי המשפט. משל היה אדם ראשון פונה אל אדם שני והאדם השני היה פונה אל אדם שלישי ולאדם שלישי זה מספר תשובתו על תוכנו של הראשון. זה גם נעשה תוך עיוות פנייתו של הראשון להציגו באור גרוע. זוהי דרך להראות לפונה עד כמה פחות ערך הוא. זה בני |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
9 |
|
|
במשך השנים בה פועלת הנציבות בית המשפט התדרדר לתהומות שלא היה בהם. הנציבה הראשונה דאגה בהצלחה לכך שנציבות תלונות הציבור על שופטים לא תהיה בפיקוח מבקר המדינה
הנציבה הראשונה לפחות הכירה במוצדקות תלונות על דרך ניהול משפט, לא שעשתה משהו רב אך לפחות הכירה במוצדקות תלונות על דרך ניהול משפט כלשונה:
1.פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי: במהלך שנת 2004 נמצאו 12 תלונות מוצדקות, שעניינן פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. בין התלונות הכלולות בקטגוריה זו, תלונות שעניינן משוא פנים, ניגוד עניינים, פגיעה בניטרליות השיפוטית של השופט היושב בדין, פגיעה בזכות להישמע או בזכות להיות מיוצג ועוד.
2.ניהול פרוטוקול בצורה לקויה: במהלך שנת 2004 נמצאו 4 תלונות מוצדקות, שעניינן ניהול פרוטוקול בצורה לקויה. יוער כי בעיות בניהולו של הפרוטוקול נמצאו גם בתלונות נוספות, מעבר לארבע אלה, אשר סווגו תחת קטגוריות אחרות.
3.ליקויים באופן קבלת החלטות או בצורת יישומן: כאמור, אין הנציבות מטפלת בתלונות שעניינן החלטות שיפוטיות של בית המשפט. עם זאת, מתערבת הנציבות בהחלטות שהן במהותן עניין של מנהל שיפוטי או בליקויים בדרך קבלת ההחלטות הבאה בגדר "דרך ניהול משפט" לקויה. יש וליקויים מסוג זה גורמים לפגיעה מהותיות בזכויות המתדינים של מי מהצדדים או באי כוחם. לפיכך, יש חשיבות בהקפדה על מניעתם.
דבריה אלו נכתבו בלשון מכובסת מאוד. במציאות שופטים ביחד עם תובעים משתלחים בנאשם ולא מאפשרים לו לדבר, הפרוטוקולים כוזבים לחלוטין מתוך מגמתיות ודרך קבלת ההחלטות חסרה כל בסיס זולת התוצאה שרוצים להשיג..
הנציב אליעזר גולדברג גם לא הכיר בכך. הציב אליעזר גולדברג הגדיל תדיר את הגדרת התפקיד התפקיד העיקרי לשמו קמה הנציבות אינו מבוצע. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חיפוי |
|
|
10 |
|
|
המדינה החליטה לסבסד קווים בהם הנסיעה גבתה חיי אדם ולכן מבוצעים באוטובוסים מוגנים !
למשל 7.40 ש"ח בקו 160 י-ם -קריית ארבע/מערת המכפלה
http:
160- קו המשרת חינם חיילים המשרתים בגיזרה.
חוסך לצבא פיזורים ואיסופים לעמדות השונות בחברון כי האוטובוס מוגן במימון המדינה והחיילים מתבססים על הקו בסידור המשמרות
נסיעה מקומית בירושלים: 6.90 ש"ח
מחיר נסיעה מקומית באלון שבות: 2.90 ש"ח
מחיר נסיעה מקומית בקרית ארבע: 2.90 ש"ח
מחיר נסיעה מקומית באלעזר: 2.90 ש"ח
מחיר נסיעה מקומית באפרתה: 2.90 ש"ח
מחיר נסיעה מקומית בחברון: 2.90 ש"ח
גם קו דן (בינעירוני) לאריאל במחיר מוזל.
הכל כדי לעודד נסיעה בקווים ציבוריים מוגנים
כך המדינה דואגת מחד לבטיחות הנוסעים ופטורה ממיגון שמשות כפי שנעשה בשנות ה90 כאשר תושבי אזורים מוכי טרור היו זכאים להתקנת שמשות מוגנות |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
askzeev |
|
|
11 |
|
|
|
|
עו"ד משה גולדבלט
ועדת השניים שמינתה דורית ביניש לאיתור שופטים המועמדים לקידום, היא בלתי חוקית ובלתי תקינה. יש להקים גוף איתור מרכזי בו יהיו שותפים כל הגופים המיוצגים בוועדה למינוי שופטים
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
התנועה למשילות ודמוקרטיה בפנייה לשקד: פעילות הקורס היא חריגה מסמכות ונותנת לשופטים משקל יתר - בניגוד לאיזון הטבוע בוועדה למינוי שופטים
|
|
|
|
|
|
חיים שטנגר
הגיע הזמן למנוע בכל הכבוד הראוי ניגוד עניינים מובנה, שבו בית משפט העליון וגם/או שבו שופטים דנים, בערכאות שיפוטיות, שבהם מכהנים הם וגם חבריהם, בעניינים הנוגעים להם וגם/או לחבריהם
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
חמישה מבין שמונת השופטים המחוזיים שהתמנו השבוע, מכהנים בפועל בבתי משפט אלו. לפני שנתיים היה למבקר המדינה מה להגיד על תופעה דומה בשירות הציבורי - והוא מאוד לא אהב אותה. אז למה לשופטים מותר?
|
|
|
|
|
|
חיים שטנגר
7 מועמדים מהמגזר הערבי - מוסלמים ונוצרים התמודדו למשרות שיפוט שונות, בבתי-המשפט המחוזיים והשלום, ברחבי הארץ. אף אחד ממועמדים ומועמדות אלה לשפיטה, לא נבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים, בישיבתה הגם שהיא מונה שני חברי ועדה מהמגזר הערבי
|
|
|