כאשר נשאל עובד בחברה קדישא מדוע הם מעסיקים פועלים ערבים לחפור קברים בבתי קברות יהודים, השיב: כי יש להם סיפוק מהעבודה.
לא רק להם. לפני מספר ימים הועלתה "מעשייה" בערוץ 2 עם
רוני דניאל ויואב לימור, שנשלחו להתנחלויות כדי לתאר את הסכנות האיומות האורבות מה
מתנחלים, מעבר ל"הלם" שתוקף את הצופה ששואל את עצמו, על מה הם מדברים? אתה נוכח עד כמה רוו שניים אלה נחת, תענוג, וסיפוק מכך שסיפקו את הסחורה שלשמה נשלחו, עד כמה השתדלו לעשות את עבודתם, לא נאמנה.
לפני זמן מה, אמר רוני דניאל בקשר לנושא כלשהו, "הסבר" שאולי השתמע ממנו שהוא איננו נגד מתנחלים. כנראה שמיד נקרא אל המנהל, ננזף, ונשלח להביא חומרים קשים, הוא עובד לויאלי של ערוץ 2, או בוגד? ככה שומרים על מקום העבודה?
אם כן, נסעו להם השניים, לימור ודניאל אל השומרון, כדי להוציא דיבת ההתיישבות רעה, כדי לקבוע שיש טרור יהודי ביו"ש, כדי להבהיר שאי-שם מעבר לנהר הסמבטיון (30 דק' מתל אביב) מתגוררים טרוריסטים, טרוטי עיניים, זקן להם עד הברכיים, ופניהם רעות. הם מדלגים על עשרות נסיונות הרצח שמתבצעים נגד יהודים, מדי-יום, שהרי רק חלק מזערי מגיע לחדשות, הם אינם מבקשים מהתושבים לתאר את שגרת חייהם, הפחדים לחיי בני המשפחה, נערים ונערות הממתינים בחשש בתחנות ההסעה, ואי-אפשר לדעת מאין פתאום תיפתח עליהם הרעה, נשים ששבות משגרת יום עבודתן, ואין להן שגרה, הדאגה מכרסמת ביום ובליל, גברים שאינם נושאים עליהם אקדח, שבים מהעבודה וחושבים על התפילה של ערב יום כיפור, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר, הכול לרצונם של הרוצחים הערבים, נוסעים בבלי דעת מה יקרה בעוד חמש דקות, היגיעו בשלום? גם האמיץ ביותר חש מורא, מה יהיה מאחורי עיקול הדרך? רק שלא יהיה בנו יתום ואשתו אלמנה...
לבם של מנהלי הערוץ ושדריו, נחמל, מה זה נחמל, נקרע לגזרים, לפני כל גור חתולים תועה. כבר קרה שהוזעקו מספר מכוניות מכבי אש כדי להוריד חתלתול שהתקשה לרדת מעץ. כל מסתנן שחרט על חגורתו, אנסתי עשרים נשים, הוא נשוא "רחמיהם", עבורו ילכו ויפגינו ויעתרו לבתי משפט, אבל יהודים החפצים להגיע בשלום הביתה, נתונים לשנאתם. מדוע?
ערוץ 2 שעשה את יצירת המופת, חושב שהמתנחלים אינם צריכים לשבת מעבר לקו הירוק, על-כן צריך להציגם כטרוריסטים. שניים אלה באים ללא הוכחות, שום מילה שנאמרת, איננה נכונה, אין לה אסמכתא לא מהשטח לא מהשב"כ, רק לב גס, לב ערל, לב שטני, יכול לעבור לסדר היום על עשרות ביצועי פיגועים שנעשים ביהודה ושומרון. כאן זריקות אבנים, שם בקבוקי תבערה, כאן דקירות, כמעט ואין משפחה ביהודה ושומרון שלא חוותה או הכירה, מישהו שנהרג או נפצע. מעל ארבעים אלף נותרו פצועים מאז הסכמי אוסלו, והללו רק מדברים על הרצח בדומא, כשאינם יודעים אפילו מי המבצע? כך היה עם הסמרטוט לניגוב רגליים בחצרו של פרופ' שטרנהל, שבגינו היו מעצרים של מתיישבים למספר ימים ובסופו של עינוי כולם שוחררו... ואולי, אולי פרופ' שטרנהל שכולו כידוע רוח, רצה לשלב בחייו גם חומר והעלה בעירה בשטיחון, אם אומרים על המתנחלים שהם עשויים לרצוח, האם הוא אינו יכול להבעיר, כדי להבאיש? אפשרות, לא?
ערוץ 2 מעולם לא הקדיש תשומת לב לטרור הערבי. הוא אורב עם חבר עובדיו כחיית טרף להזדמנות, וכשזו נקרית דוגמת הרצח בדומא, הוא עט עליה, ומתעלם באופן מופגן מהפגיעות ביהודים. זה פשוט טריק שהם אימצו לחיקם: הצג את המתנחל כטרוריסט ואת הערבי כקורבן, תראיין בכל ערב משפחות ערביות שיביעו את מסכנותם מהחיים ה"קשים", מהכיבוש, מהכלכלה, מההתנכלויות של יהודים "לא יפי נפש", מ"שריפת מסגדים", מתפילת יהודים על הר-הבית, הם יספרו וערוץ 2 ו-10 יקרינו וידובבו עוד ועוד.
אולי שכחתם משהו, אולי עוד חבלות נעשו בכם? אל תתביישו, ספרו, ספרו! ואז יגיעו לאולפן מיני "גננים" מומחים שיחוו דעתם ו"ישתוממו", באיזה ערוגה צמח האיש, באיזה אקלים גדל, ההושקה ברוש לענה, או סם? האם נעדר, גורף, טוייב, או הוסת על-ידי רבנים? ישבו להם "אגרונומים" דוגמת תת-אלוף במיל' גדי זוהר פעיל במועצה לשלום ולביטחון, מועצה עם שם מרשים ושכולה נגד התנחלויות ועקירתן, אלוף גד שמני שדעותיו אינן סוד כמוס, דביר קריב פעיל ביש עתיד, והם אינם מדברים על טרור ערבי, רק על "פשעי" מתנחלים. ברברת שאין בה ולו בדל אמת. אבל מפי "מומחים".
בבית הכנסת הגדול חיפשו חזן. התייצב יהודי והציג עצמו כחזן מפורסם, ביקשו תעודות ולא היה בידו. "אמנם אין לי תעודות, אבל הנה יש כאן אדם שמכיר את הקריירה שלי והוא יוכל לאשר שלפני שנה התפללתי בשבת בבית הכנסת בקראקוב ושילמו חמשת אלפים שטרי כסף..."
"האם זה נכון?" פנו אל העד,"אכן," השיב, "הכול אמת, מלבד פרטים אחדים בלתי חשובים: זה לא היה בקרקוב אלא בלמברג, לא לפני שנה, אלא לפני עשר שנים, לא חמשת אלפים כסף, אלא מאתיים, לא בשבת, אלא ביום שלישי, לא בבית הכנסת אלא במסדרון, לא התפלל אלא שיחק קלפים, לא הוא אלא אחיו, לא הרוויח אלא הפסיד..."
