הח"מ סיים את שירותו הצבאי כרב-סמל ביחידה 8200. מטבע הדברים, נחשפתי למידע רגיש בדרגת סיווג גבוהה. הפעם האחרונה בה ראיתי מידע כזה הייתה לפני כ-25 שנה. ובכל זאת, אם אפתח את הפה ואספר מה ידעתי בשנות ה-80 - אני מקווה מאוד שהמשטרה תדפוק על דלת ביתי בתוך יממה ותקח אותי לאבו-כביר. סוד הוא סוד הוא סוד.
מה שחל על רס"ל, אמור לחול גם על רא"ל - וכמובן ביתר שאת. לכן, אני לא מבין מדוע
אהוד ברק מקבל כותרות במקום אזיקים. מי ששואל מדוע הצנזורה לא בולמת את השלשול המילולי שאחז בברק, צריך לשאול לפני כן מדוע ברק לא מקבל משהו שיגרום לו לעצירות מיידית.
סודות מדינה - כשמם כן הם: שייכים למדינה. לאיש אין רשות להחליט שהוא מספר אותם בלא קבלת אישור כנדרש מהגופים המוסמכים. הכלל הזה חל גם על ראשי
ממשלה, ובמיוחד על ראשי ממשלה - הן משום שהם כמובן יודעים הכי הרבה סודות, והן משום שהם חייבים לתת דוגמה אישית למאות אלפי האזרחים שנחשפו לאורך השנים למידע סודי כזה או אחר.
המקרה של ברק חמור עוד יותר, כי הפטפטנות שלו נועדה לצרכים אנוכיים לחלוטין. ברק כנראה מפנטז על חזרה לצמרת המדינה, והוא יודע שהדרך לשם עוברת בהכפשתו/גימודו של
בנימין נתניהו - שנכון לעכשיו אין לו שום מתחרה ראוי לשמו. ואם בדרך גם יכול ברק, בשיטתו השחצנית הרגילה, יכול להגדיל את עצמו - מה טוב; שניים במחיר אחד. ולמען הסר ספק: בכלל לא משנה אם ברק סיפר את הסודות לאדם אחד או למיליון; בכלל לא משנה אם הוא ידע או לא ידע שמקליטים אותו. ברגע שהוא פתח הפה - הוא עבר על החוק.
דומה שרק צעד דרסטי יכול לעצור כעת את ברק, צעד דרסטי שהיה ננקט כנגד כל אזרח שהיה מגלה רבע מהסודות שגילה ברק. כן, לשלוח אליו את המשטרה. כן, לעצור אותו על גילוי סודות. הפטפוט שלו מהווה כמה וכמה עבירות פליליות, הראיות מובהקות מאין כמותן (הקלטות), האינטרס הציבורי ברור לחלוטין.
אבל אני לא מאמין לרגע שזה יקרה.
יהודה וינשטיין הוא האחרון שיורה על צעד שכזה (ונא לזכור שהוא אפילו עוד לא קיבל החלטה בנוגע לטענותיו של
אהוד אולמרט לפיהן ברק קיבל שוחד בעסקות ביטחוניות) - גם משום שהוא בכלל אדם רופס, וגם משום שבנוגע ל
חופש הביטוי, ההופך להשתוללות הביטוי, ידו רכה במיוחד. מה שגוזר עלינו, הציבור, לשלם את מחיר ההפקרות של ברק והאפיסות של גורמי אכיפת החוק.
