הלוביסט, או אם תרצו השתדלן, מפר את האיזונים ומסיר את הבלמים מעל כל שלושת הצלעות עליהם בנוי המשטר בישראל. על-מנת שנבין את מהות הדברים שתדלנות היא קודם כל ניסיון לקדם את האינטרס הציבורי שאין בו שיקולים זרים, בפנייה לוועדה או בפנייה לחבר כנסת, בתוך המשכן ומחוצה לו, בכתב או בעל-פה, ישירות (מול חבר הכנסת) או בעקיפין (הגשת מסמכים, ניסוח ניירות עמדה, הכנת הצעות חוק, הסתייגויות להצעות חוק ועוד.
כל מה שהיה ברור ונאמר לעיל, לא נקבע בחוק, החוק נוגע אך ורק בפעילות השתדלן שמטרתה שכנוע חבר כנסת בלבד בנושא חקיקה ופעילות בוועדות בתוך הכנסת, כאשר כל הפעילות של הלוביסטים וסגירת עסקות הנעשית מחוץ לכנסת הוצאה אל מחוץ לחוק בידיעה ברורה לרבות התקשרות השתדלן עם פקידי ממשלה.
המחוקק היה מחויב מראש להגביל את צעדיהם של הלוביסטים בכנסת ווגם מול עובדי משרדי הממשלה ולהחיל עליהם שקיפות מליאה בכל סוגי ההתקשרויות שלהם עם פקידי הציבור, יומני פגישות ודיווחיהם בכל הקשור לפעולותיהם של הלוביסטים מול הממשל.
הלאקונה - החוק המחורר המחוקק באופן תמוה לא מצא לנכון לראות את פעילות הלוביסטים מול משרדי הממשלה והרשות המקומית כפעילות שתדלנות לכל דבר ועניין, בפרט ולאור העובדה כי עוצמתה של הרשות המבצעת והרשות המקומיות עולה מעל זו של הרשות המחוקקת. לא ניתן לומר שעניין זה נעלם מעיני חברי הכנסת. הייתה לכך התייחסות בדיוני הכנסת ומי שהבינה את הסתירה המובנת בחוק הייתה ח"כ
זהבה גלאון שאמרה בוועדת הכנסת (24/3/2008) "הכנסת מחוקקת חוקים שיש בהם אלמנט עקרוני שמצריך הסדרה... אבל היא לא מחוקקת חוקים מפלים רק כלפי אלה שמגיעים לכאן... מחוקקת חוק עקרוני שאומר: יש כאן בעיה בפעולת השתדלנות...", על-אף זאת, טענות ח"כ גלאון לא נתקבלו.
לכאורה ורק לכאורה, השתדלנות מבטאת למעשה עקרונות דמוקרטיים של ייצוגיות והשתתפות של שני עקרונות בסיסיים בדמוקרטיה המודרנית, המעניקים לשלטון לגיטימציה ואף מגבירים את אמון הציבור בו. השתדלנות גם תורמת לייצוגיות ולהשתתפות של הציבור, בפרט כאשר היא שתדלנות חברתית ציבורית וכאשר היא משרתת אינטרסים של אזרחים מאוכלוסיות מוחלשות, ואוכלוסיות חד-הוריות ובעלי מוגבלויות - נכים.
לכן, יש חשיבות לשמור על אינטרסים של הציבור ויש גם להבין מדוע השתדלנות למעשה יכולה והדגש על יכולה לתרום לייצוגיות, אולם במידה פחותה כשמדובר בשתדלנות עסקית-מסחרית, כך למשל: מנכ"ל משרד האוצר לשעבר מר דורון כהן, אמר בדיון (18.8.2015) "כאשר חוק מגיע להליך חקיקה רגיל, גם בעזרת דברי טעם ניתן לעכב אותו מספיק, ולא צריך להפיל אותו כדי שלא יעבור", ועוד הוא מוסיף: "אם הכנסת לא רוצה שפקידים ינהלו את הדברים, חובת ההוכחה עליה שהיא יודעת לנהל את עצמה". ניתן להבין, כי הלוביסטים בפעולותיהם שיבשו למעשה את ההליך הדמוקרטי, האיזונים והבלמים הנחוצים לתפקוד מערכת המשטר בישראל, ידם הייתה בכל. השתדלנים מפתים חברי כנסת בטובות הנאה במשרות נחשקות, מעבירים להם "מחקרים" ובכלל זה הצעות לעוזרים הפרלמנטרים של חברי הכנסת ואף מאיימים על חברי כנסת שהם ידאגו לפגוע ביכולתם להיבחר שוב לכנסת באמצעות חברי מרכז. בגוף הבוחר אין חולק, שפעולות אלו הם בגדר עבירות פליליות ועבירה על חוק הכנסת ועל חוק העונשין.
סעיף 65 לחוק הכנסת כפי שהוא היום
[קישור] תיקון 25 לחוק כנסת פרק השתדלנים ]מעומעם ומעורפל אינו עושה את מלאכתו כראוי, כאשר מחריג את פעילות הלוביסטים רק בתוככי הכנסת בלבד, וזה לא בכדי. מישהו היה להוט לסמן וי ולרשום את החוק על שמו לא זו אף זו, סעיף 67 לחוק קובע למי לא יינתן היתר ואינו יכול להיות שתדלן, שר וחבר כנסת, עוזר פרלמנטרי ועובד כנסת, אך מסייג זאת לתקופה קצרה בלבד, כלומר תקופת צינון של שנה בלבד. ממתי מתחילה תקופת הצינון, זה גם לא ברור, מתחילת הגשת הבקשה או מתחילת הפעילות של האחרונים.
רק הודאה של שתדלן אמריקני ששילם שוחד של מילוני דולרים לחברי קונגרס בארה"ב זעזעה חוגים פוליטיים רבים שם. באירוע זה החלו בארה"ב להבין את הבעייתיות בשתדלנות, שגררה החמרה בחקיקה, הגבלת צעדיהם והחלת שקיפות של כל פעולותיהם של הלוביסטים, מול גורמי ממשל וחברי קונגרס בארה"ב.
יו"ר הוועדה להנגשת מידע ושקיפות בכנסת, חברת הכנסת
סתיו שפיר, אף קיימה דיון בנושא והטיחה בפני נציגי הלוביסטים לרבות צח ברוביץ שצולם באמצע מתן הרצאה לחניכים בקורס לוביסטים, את דברים שהיא ראתה ויודעת מגוף ראשון, ואמרה שיש בדעתה "להרחיב בחקיקה את חוק הלוביסטים" וזאת כאמור לאור האירועים האחרונים שנחצו שנחשפו לאחרונה, תאגידי הגז שנדון לאחרונה בממשלה וכן המלצות המשטרה להעמיד לדין את מנהלי חטיבה להתיישבות בגין עבירות שוחד.
זה "רק שלב ראשון" בפרספקטיבה לאחור, דבריה של ח"כ שלי יחמוביץ משנת 2008, כיוזמת החוק, לא עמדו במבחן המציאות כאשר הצהירה כי זה "רק השלב הראשון, ואנחנו נצטרך עוד לעבות ולחזק אותו. על כל פנים, כפי שהוא, הוא מבטיח שקיפות ומסדיר את עבודתם של הלוביסטים בבית הזה". לא ראינו שקיפות ולא הגבלת צעדי הלוביסטים, ההפך הוא הנכון, מה שתמוה הוא ששלי יחימוביץ' ניהלה מאבק מר עם מי שהייתה מנכ"לית משרד החינוך ח"כ
רונית תירוש בגלל שדרשה לחייב את הלוביסטים לקוד אתי ח"כ תירוש הואשמה, שהיא מייצגת את השתדלנים ובתגובה אמרה ח"כ תירוש עם חקיקת החוק, זו הסתה וטענה שהכנסת נקנתה על-ידי מאן דהוא. למי התכוונה? זאת לא נדע, שכן היא חזרה בה לדרישת חכי"ם והתנצלה.
יש להדגיש, כי חלפו כמעט שבע שנים ולא ראינו עדיין את השלבים הבאים של ח"כ יחימוביץ, רק ראינו כיצד הלוביסטים חגגו, וככל הנראה ימשיכו עוד.
