אתה מרגיש בקצות האצבעות שאסור למנות את
גל הירש למפכ"ל המשטרה - גם אם אין לך נימוק מן המוכן לכך. כי גל הירש כבר מזמן איננו גל הירש.
גל הירש הפך עצמו למכונה שנועדה כל כולה למטרה אחת: לטהר את שמו.
זו זכותו המלאה של גל הירש להקדיש את כל חייו, עד יומו האחרון, לטיהור שמו, אבל השאלה היא אם באותו זמן הוא יכול להיות גם מפכ"ל המשטרה.
והתשובה היא לא באל"ף רבתי.
כי גל הירש הוא עבד נרצע של המאבק האישי הזה שלו. הוא לא מסוגל להפוך דף. יש אנשים כאלה. גורודיש היה כזה.
גל הירש יהפוך את המפכ"לות לכלי, עוד כלי, במערכה חסרת התוחלת הזו לטיהור שמו - בין אם ירצה בכך ובין אם לא.
כי זה כבר מעבר ליכולתו לכלוא את הצורך הטראגי הזה שלו לטהר את שמו.
האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מפכ"ל, שבמקום לקום כל בוקר לעבודת המשטרה נטו - יהיה עסוק, למעשה, מבוקר עד לילה, בגירוד הפצעים שלו?
למה זה מגיע לנו?
