גל הירש צריך לוותר

תא"ל מיל' גל הירש צריך להתעשת במהירות ולוותר על ההצעה שקיבל להתמנות למפכ"ל משטרת ישראל. ההתפתחויות האחרונות מעידות על כוונות של גורמים שונים לעשות סיכול ממוקד לקצין הבכיר באמצעי התקשורת, בוועדת טירקל, אצל מבקר המדינה ובבג"ץ. כדאי שגל הירש ילמד מתקדים דומה שהיה בשנת 2007, כאשר השר לביטחון פנים דאז אבי דיכטר החליט למנות לתפקיד מפכ"ל המשטרה את ניצב בדימוס יעקב גנות. מחול השדים נגד מינויו של גנות לתפקיד המפכ"ל הגיע גם כן לוועדת טירקל ולבג"ץ, ובסופו של דבר הסיר גנות, במרס 2007 את מעומדותו לתפקיד המפכ"ל. גל הירש יודע כי הדנ"א של הארגון שהוא כל כך רוצה לעמוד בראשו בעייתי, אולם הוא עתיד לגלות במהרה כי הדנ"א של הפוליטיקאים שמינו אותו הוא בעייתי עוד יותר, ברגע שתתגלה הבעיה הקטנה ביותר בעברו בוועדת טירקל או בבג"ץ או שתהייה חוות דעת משפטית המטילה ספק כלשהו ביכולתו למלא את התפקיד, הם יפקירו אותו בשדה הקטל הציבורי-משפטי ויתנערו ממנו. ראש הממשלה בנימין נתניהו שומר על שתיקה ואיננו נותן גיבוי למינויו של גל הירש. נתניהו רצה בכלל למנות לתפקיד את אלוף מיל' יפתח רון טל. השר גלעד ארדן, שזגזג לאורך כל הדרך והצהיר כי הוא רוצה למנות מפכ"ל מתוך הארגון וכי יש בו קצינים בכירים הראויים למינוי, מתעקש להמשיך בתהליך המינוי של הירש, והאגו שלו לא יאפשר לו להודות בטעותו ובשיקול הדעת שלו הקלוקל שלו. הוא נותר לבד בחזית הפוליטית. ראש הממשלה אינו מגבה אותו. ברגע שארדן יבין כי המינוי לא יעבור הוא יזגזג פעם נוספת ויחפש מועמדים מתוך המשטרה עצמה. על זה כבר נאמר, אבן שזרק טיפש לבאר מאה חכמים יתקשו להוציאה. גל הירש משתוקק לתפקיד מתוך רצון עז לעבור תהליך של רהביליטציה בעקבות מה שקרה לו במלחמת לבנון השנייה. מי שהחלו בתהליך הזה היו השופט וינוגרד, שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט. הירש הרגיש ברוח הגבית שהחלה לנשוב לעברו והסכים לקבל על עצמו את תפקיד המפכ"ל בתקווה שיצליח לעשות לעצמו רהביליטציה באמצעות שיקומה של משטרת ישראל. אולם הוא בחר במגרש הלא נכון. הירש, על-פי המכירים אותו מקרוב, ואינני נמנה עליהם, הינו אדם ישר וערכי, קצין צבא מוכשר ובעל כושר ניתוח גבוה. הוא איננו מתאים לתפקיד המפכ"ל מכיוון שמדובר בתפקיד מקצועי מאוד, שמצריך ניסיון בניהול מערכות גדולות ומורכבות. משטרת ישראל נמצאת במשבר חמור ואין זה הזמן להפוך אותה למעבדת ניסויים, עד שגל הירש יצליח ללמוד את התפקיד יעבור זמן רב והניסיון המקצועי המשטרתי הוא דבר שלא ניתן ללמוד והוא גורם חשוב בניהול המערכת. הירש איננו מכיר את משטרת ישראל ואת מערכת אכיפת החוק. גם השר ארדן איננו מכיר את המשטרה ושלושה חודשים בתפקיד השר לביטחון פנים אינם מספיקים כלל ועיקר כדי לקבוע למה זקוקה המשטרה באמת. האלטרנטיבות שעמדו בפני גלעד ארדן בתוך המשטרה היו טובות בהרבה לארגון מהאלטרנטיבה שבה הוא בחר. הוא נתן בהחלטתו סטירת לחי מצלצלת לקצונה הבכירה של המשטרה והעביר מסר של אי-אמון ב-30 אלף שוטרים המשרתים במשטרת ישראל. גם אם ימונה בסופו של דבר אדם ראוי לתפקיד המפכ"ל, הוא יצטרך לשקם את המורל של המשטרה שנפגע בעקבות שערוריית ארדן-הירש. התקשורת כבר נחלקת לשני מחנות, אלה התומכים במינוי ואלה שמתנגדים לו, גורמים אינטרסנטיים שונים בוחשים בקלחת הפוליטית וכבר החלו לההתפרסם ידיעות על עסקיו של גל הירש בתחום הסחר בנשק, סילוק מוקשים ותאי גזע וכן על יחסו למשפחות השכולות. טוב יעשה גל הירש אם יודיע בהקדם האפשרי על הסרת מעומדותו לתפקיד ויחסוך מעצמו ומבני משפחתו, שסבלו עימו בשנים האחרונות, מסע יסורים נוסף מלא בהכפשות והשמצות ושפיכת דמו של הקצין הבכיר. הירש הוכיח כי יש לו כושר ספיגה גבוה ברמה האישית, אולם הוא איננו משחק במגרש הנכון גם אם יש לו כישורים רבים. הוא יכול לתרום רבות לצה"ל כפי שעשה בשירות המילואים האחרון שלו. לכן יתכבדו נא שר הביטחון יעלון והרמטכ"ל איזנקוט שמהללים ומשבחים את גל הירש ויציעו לו תפקיד בכיר בצה"ל או במשרד הביטחון, שם יוכל למצות את כישוריו ולתרום למדינת ישראל. נראה שמשטרת ישראל תעבור עוד טלטלות רבות עד שיימצא הפוליטיקאי שיקבל החלטה אמיצה, שקולה והגיונית במינוי המפכ"ל. זה הזמן שראש הממשלה נתניהו צריך לגלות מנהיגות. אם שריו אינם מסוגלים לקבל את ההחלטות הנכונות הוא צריך להתערב אישית ולהכריע במינוי תפקיד כל כך חשוב במערכת אכיפת החוק בישראל.