בנאומיו האחרונים ממשיך אובמה לנסות ולשכנע את תומכיו ואת יריבי ישראל - יהודים ולא יהודים - שהסכם הגרעין עם אירן הוא הסכם ראוי. למצער איננו שומעים יותר את הטיעון ההזוי שמדובר בהסכם טוב. כיום מתואר ההסכם "כרע במיעוטו", "ככורח" ו"כצו השעה" במטרה לבלום את המרוץ האירני לגרעין צבאי. אלא שכמעט שום דבר מאלה אינו נכון והשיקולים שהובילו ומובילים את אובמה לחתימת ההסכם הם אחרים ושונים. על-כך הוא כמעט אינו נשאל ובמקביל ממעט מאוד לדבר מיוזמתו.
ננסה לחזור ולבחון את הטיעונים העקריים שהוא משמיע ואת מידת מהימנותם ואמינותם האופרטיבית.
אירן הייתה קרובה כדי חודשים ספורים ליכולת פריצה לעבר נשק גרעיני אובמה מנהל מו"מ מול אירן כבר קרוב לשנתיים. בדברים שהוא אומר להצדקת החלטתו, הוא הוא מתיחס למצב הקיים ולא על לבסיסהעובדתי שהיה נכון לשעה שבה החל המו"מ, זו זריית חול בעיני מאזיניו. במשך שנתיים אלה לא החריפו המעצמות את הסנקציות כלפי אירן באופן משמעותי ולא הציבו מולה איום צבאי אפקטיבי. לפיכך, התירו לה למעשה להגיע למצב הקיים כיום. השלומיאליות של ניהול המו"מ הייתה בכך שהמעצמות בראשות ארה"ב נופפו בהסכם שאינו קיים כתחליף לצעדים אחרים, ובאותו זמן בדיוק הניחו לאירן להתקדם במהירות לעבר המצב הקיים - מרחק חודשים ספורים מפריצה לנשק גרעיני. כאשר אירן ממשיכה להתקדם בתוכניותיה והמעצמות משליכות את כל יהבן על הסכם שעשוי היה גם לא לקרום עור וגידים, זכתה אירן בעמדת יתרון מובהקת והמעצמות בראשות ארה"ב בהסכם רע.
הבחירה בדרך ההסכם וההסתמכות עליו כפתרון לאיום האירני לא היו דרך אפקטיבית להרחיק את אירן מיכולות גרעיניות, אלא דרך להמנע משימוש באמצעים חריפים ואפקטיביים יותר ולהביא למצב שבו יהיה על אובמה "להכנע" לתכתיבים האירניים מבלי לומר זאת ולספר לשומעיו שלא הייתה ברירה אחרת.
הייתה ברירה, ואובמה בחר שלא לבחור בה. ההסכם מרחיק את אירן מרחק שנה מפריצה לעבר נשק גרעיני בטענה זו שלוש הטעיות שלובות:
- הרחקת אירן כדי שנה מפריצה להשלמת נשק גרעיני, מותנית ביישום קפדני של פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על אירן שתיישם את הסיכומים שהושגו עימה. אובמה טוען שיש לארה"ב, לסוכנות ולמעצמות האחרות יכולות פיקוח אפקטיבית. טענה זו אינה עומדת במבחן המציאות. רק לאחרונה גילתה הסוכנות פעילות אירנית חדשה באתר פרצי'ן, האתר החשוב ביותר בתוכנית שבו, בין היתר, מתקני הפקת הפלוטוניום האירניים ומתקני ההפרדה המתקדמים. פעילות זו אינה עולה בקנה אחד עם ההסכם, ולא התגלתה אלא כאשר הסתיימה למעשה. נראה שאין לארה"ב או לאו"ם שום כוונה לנקוט עמדה בעניין הפרה זו, עובדה המעידה על הגישה הבסיסית של אובמה - השלמה לאורך זמן עם הפרות אירניות בוטות. אירן מבינה היטב מסר זה ותלמד ממנו רבות. אם לא תיישם אירןבמלואן את הבטחותיה במסגרת ההסכם, ההבטחה להרחקתה מיכולת פריצה למשך שנה או קרוב לכך, הן עורבא פרח.
- האיום הגרעיני האירני אינו נובע אך ורק מיכולות להפקת חומר בקיע. הוא קשור גם במנגנוני מיזעור, מנגנוני הפעלה (נפצים) ומנגנוני שיגור אפקטיבי של הנשק הגרעיני - בכל אלה אין טיפולבהסכם ובמידה שהוא קיים הוא שולי ומינורי. יכולתה של אירן להתקדם לעבר נשק גרעיני בכל התחומים האחרים לבד מהעשרת אורניות או הפקת פלוטוניום, מקלה עליה את הפריצה ובבוא השעה גם תקצר את משך זמן המימוש מפני שכל הרכיבים יהיו בנמצא ומוכנים.
- חרף טענות אובמה, איש אינו יודע באמת כמה חומר מצוי בידי אירן, מהם המקורות שסיפקו אותו בעבר ואילו מקורות ימשיכו בכך גם אם תמתן אירן את פעילותה שלה. ארה"ב והאו"ם נכשלו בעבר בגילוי פעילויות בפקיסטן, בעירק (טרם הפצצת הכור ע"י ישראל), בסוריה (כנ"ל), בקוריאה הצפונית ובאירן עצמה, ואין שום וודאות ששת"פים אירניים עם מדינות אחרות אינם קיימים ולא ימשיכו לפעול גם בתקופת ההסכם;למעשה, ההפך הוא הנכון. לכן, הביטחון העצמי בו מבטיח אובמה שיוכל לדעת מה אירן עושה בדיוק, הוא הולכת שולל של שומעיו. אירן עצמה ידועה כמדינה מניפולטיבית שאינה בוחלת באמצעים ומוכנה ליטול סיכונים. תכונה זו שלה תמשיך להתקיים ולהיות מיושמת ואין שום סיבה לחשוב אחרת.
החזרת הסנקציות על-כנן עוד טיעון מטעה של אובמה. בעבר נדרשו מספר שנים להפעלת מערכת הסנקציות העניפה והאפקטיבית שנמצאת כיום בתהליכי הסרה ופירוק. מסיבות שונות הסכימו אירופה, רוסיה, סין ומדינות נוספות להשתתף בהן בהנהגת ארה"ב. קיים ספק חמור אם תהיינה מוכנות לעשות זאת שנית ובאילו תנאים. הסנקציות האמריקניות לבדן, ככל שהיו מקיפות, לא הספיקו בכדי לשכנע את אירן לבוא לשולחן המו"מ. ללא השותפים תתקשה ארה"ב, עוד יותר, למנוע פעילות אירנית מנוגדת להסכם. אם תהיה פעילות אמריקנית עצמאית כזו, יעילותה תהיה מופחת במידה רבה. הזמן הדרוש ליצירת השפעה אפקטיבית יהיה ארוך יותר ולמעשה כלי זהלא יהיה אפקטיבי כאשר מדובר במניעת פריצה אירנית לעבר יכולות גרעיניות צבאיות מלאות תוך שנה.
האצתו של מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון מרוץ חימוש גרעיני נפתח במזרח התיכון כבר מזמן. האצה משמעותית בו התרחשה ומתרחשת גם כיום, לאחר שהתברר למדינות הסוניות הראשיות, שאין ארה"ב מתכוונת לעצור בעד אירן. כל אחת מהמדינות הראשיות מצויה כבר בעיצומו של תהליך לפיתוח יכולות גרעיניות צבאיות, והחתימה על ההסכם עם אירן ואישרורו ע"י הקונגרס יהיו המסמר האחרון בארון הקבורה של הסיכוי לעצירת מרוץ זה. אובמה אינו מרבה לדבר על עניין זה, שהוא תולדה ישירהשל ההסכם והחמרה משמעותית בסיכונים לאזור ולעולם כולו. כאשר יתלווה לאי-היציבות האזורית גםמרוץ חימוש גרעיני, יגדל האיום לעולם באופן משמעותי. לאובמה אין תשובות מעשיות משכנעות לסוגיה זו.
תגובותיה של ישראל ושל מדינות אחרות באזור במסע השכנוע שלו מעוות אובמה את המציאות בכמה וכמה היבטים. אחד מהם נוגע לעמדתה של ישראל. אין ספק שישראל היא המבקרת הראשית בפומבי של ההסכם ואובמה הוא שדחף אותה לכך מכמה סיבות:
- ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמאויימת ע"י אירן במפורש ובפרהסיה בהשמדה. איום זה יחריף מאוד אם תגיע אירן לנשק גרעיני. האסימטריה הטבעית בין ישראל לאירן, הופכת את האיום של אירן גרעינית למסוכן ביותר.
- ישראל אינה המבקרת היחידה של ההסכם באזור, אבל היא המבקרת הקולנית ביותר. אובמה מזכיר עובדה זו "בחצי פה", ככל הנראה משום שאין לו תשובה טובה לטיעוני ישראל ומשום שבדרך זו הוא מנסה להחליש את טיעוניה כקיצוניים ולעורר מולם את יריביה הפוליטיים והאידיאולוגיים -מעשה ידידותי? - בהחלט לא! מעשה בונה אמון?-בהחלט לא!
- ישראל לא שותפה במו"מ בגלל הביקורת שמתחה על ההסכם וניהולו וגם מפני שאובמה רצה בחופש פעולה מלא להכנע לדרישות האירניות ככל שיידרש ובלבד שיוכל להגיע להסכם כמעט בכל מחיר. אובמה אינו משתף את שומעיו באמת זו, משום שהוא מבין את חולשת הטיעונים שהוא משמיע. משום שישראל לא שותפה במו"מ, לא ניתן לה להשפיע כראוי מבפנים ונותרה רק דרך אחת לכך, הדרך בה היא הולכת.
- אובמה ושליחיו מנסים לנטרל את טיעוניה של ישראל בנימוקי סרק כגון התערבותה בעניינים הפנימיים של ארה"ב.ארה"ב שמתערבת בעניינים הפנימיים של רוב מדינות העולם, ובחלק מהן, לרבות ישראל, בצורה בוטה ובאופן שוטף, כאשר היא משמיעה טיעון מסוג זה, אומרתלמעשהלשומעיה שאין לה טיעונים ענייניים טובים יותר.
שמירת האופציה הצבאית אובמה מזכיר "בחצי-פה" את העובדה שארה"ב אינה מוותרת על קיוםאופציה צבאית, היה ויכלו כל הקיצין. היא אפילו "מקרינה" על מסכי הטלפרומפטרים שלה נתונים ועובדות שאמורים לשכנע את השומעים ברצינות כוונותיה. לאחרונה פרסמה ידיעות על השלמת פיתוחן של פצצות ענק במשקל של 22 טונות כל אחת, המכונות "מפצחי בונקרים", לאמור, יש לנו האמצעים ונהיה מוכנים אם יידרש. הצרה בהצגות אלה, שכמו הטלפרומפטרים הן שקופות. בכדי להיות מוכן צריך להחזיק כוחות בכוננות. צריך לאמנם לפעול וצריך להתארגן אזורית לביצוע - כל אלה לא ממש מתקיימים. אם מוסיפים לכך את האמינות הירודה של אובמה, בישראל ובאזור כולו בעקבות מדיניותו המזרח תיכונית, על-רקע בגידתו בידידי ארה"ב ובעקבות התנהלותו בלוב, בסוריה, ובעירק - הסיכוי שמישהו יסמוך על הבטחות אלה בנושאי-יסוד של הביטחון הלאומי שלו, הינו אפסי. אובמה יודע זאת, ולכן בורח מהתמודדות עם הסוגיה.
כשארה"ב מבטיחה שתגן על ישראל מול תוקפנות אירנית - מה באמת צריכה ישראל לחשוב נוכח פני התנהלותו של אובמה כלפיה בכל שנות הכהונה שלו עד כה ובהסכם האחרון עם אירן במיוחד?!
טרם הסתיימו כל הטיעונים המסולפים, המטעים, החלקיים והחמקמקים של הממשל האמריקני. למשל, המאמץ האמריקני להגיע להדברות עם ישראל על "חבילת פיצוי נדיבה" לנזקי ההסכם - האם זו באמת מחווה ידידותית או שזהו אספירין פוליטי? כלפי פנים, בישראל, בא הצעד לעודד את האופוזיציה לנתניהו, לבקרו על עמדתו ולנסות לשנותה באמצעות השפעה על דעת-הקהל. כלפי ארה"ב במאבק על דעת הקהל - זוהי פאסדה של דאגה כנה. אבל זו גם מלכודת. אילו קיבל נתניהו את ההצעה עכשיו, היה מחבל באופן אנוש במאבקו לשכנע את הציבור האמריקני ואת הקונגרס שההסכם אינו טוב לאמריקנים עצמם ולא רק לישראל או למדינות האזור. אם ישראל משלימה עם המצב כעובדה מוגמרת, מדוע שאמריקנים או יהודים אמריקנים, יהיו יותר מודאגים ממנה?!
במתכוון לא דנתי כאן בשאלת האיום האירני הקונבנציונלי ובאמפליפיקציה האדירה שבה יזכה כאשר תקבל אירן, לאחר הסרת הסנקציות, "מענק" של 150 מיליארד דולר מארה"ב לבדה ועוד עשרות רבות של מיליארדים מהמדינות האחרות השותפות להסכם. אז תוכל אירן להשקיע חלק גדול מכספים אלה בפיתוח וטיפוח החתרנות האזורית שלה, בתוכנית הגרעין הצבאית והסתרתה ובמציאת שותפים סמויים - מדינתיים ולא מדינתיים - למהלכיה אלה, שתוצאותיהם יאיימו תוך זמן לא רב עלידידיה (לשעבר) של ארה"ב.
דומני שדי בכל מה שנאמר עד כה כדי להפריך את טענות הממשל ולמצער להעמיד סימני שאלה גדולים מאוד מול כל אחד מהם. אובמה ללא ספק מוליך שולל את דעת הקהל האמריקנית וחלק מחברי הקונגרס ומהמר גם על שלומם וביטחונם של ארה"ב בטווח הארוך.
