אחד הציווים החשובים של התורה שמבטא רחמנות של האדם כלפי הבהמה שבחצרו, ויותר מכל את הכשרות הנהוגה ביהדות. כמדומני שאין מצווה כזאת בשום דת אחרת וללא ספק זוהי מצווה ראויה. אלא שככל מצוה טובה, כאשר לוקחים אותה לקיצוניות היא הופכת לבלתי נסבלת ובלתי הולמת את הסביבה. המצווה אומרת אל תערבבו חלב עם בשר, ומכאן צמחו חוקי הדת שאין לבשל בשר בסיר שמבשלים בו דברי חלב, ולהפך - אין לבשל חלב בסיר בשרי. המציאו את הפרווה שהוא מוצר שאפשר להשתמש בו הן במאכלי חלב והן במאכלי בשר.
ואני רוצה לתת דוגמה לקיצוניות שנובעת מהצווי. כשהייתי צעיר שירתתי בחטיבת גולני גדוד 51. המשימות שלנו היו בעיקרן להיות בשטח - אם באימונים ואם בפעילות מבצעית. באחד האימונים יצאנו בבוקרו של יום למסע ניווט, הסתובבנו יום שלם בשטח, אכלנו מנות קרב ולעת לילה חזרנו לבסיס שלנו בטירה.
שם ציפתה לנו ההפתעה - מאחר שאת ארוחת הערב אכלנו עם מנות קרב בשטח, היינו צריכים לקבל כוס תה ולחם עם ריבה. להפתעתנו גילינו שאין תה וזאת מפני שהטבח עשה טעות ובישל את התה בסיר בשרי בעוד שבלילה לארוחת לילה משתמשים בסירים חלביים.
תורת צווים מוסמך הכשרות שבא לבחון את המטבח הורה חד וחלק - לשפוך את התה ולא שעה לבקשותיו ולתחינותיו של הטבח.ואני שואל האם זו הייתה כוונת המחוקק? כאשר ציווה לא לבשל גדי בחלב אימו? האם אין לפנים משורת הדין גם במצוות התורה? האם זו תורת חיים או תורת צווים.
בימים אלו כאשר אנו נדרשים להיות עם עצמנו לפשפש במעשנו לראות במה חטאנו אני חושב שטוב יעשו פוסקי הדור אם יחשבו שנית לאיזה קיצוניות הובילו אותנו במהלך השנים, יכניסו קצת חמלה לתוך הצווים, ויקרבו את עם ישראל לחוקים והצווים שהתורה ציוותה אותם לנו - אבל במידת הרחמים. אין צורך לעמוד על קוצו של יוד, זה לא תורם דבר לאף אחד רק מזיק ומרחיק בני עמנו מהתורה, הרואים בדתיים ובחרדים, כמי שתפקידם עלי אדמות להקשות על בני הדת היהודית - עד שגיור הוא כמעט בלתי אפשרי וזה מעודד נישואי תערובת.
יש מקום להקים צוות תורני שיעבור על מצוות הדת, יראה מה כבר אינו רלוונטי לאור השנים שחלפו והתפתחויות שחלו, כגון לא תדליקו אש במושבותיכם. מצווה זאת נעקפה על-ידי פלטת שבת ושעון השבת, אנשים עובדים בשבת כמו בחברת החשמל ובמקומות שלא ניתן להפסיק את המכונות מפעולה, כי זה בלתי אפשרי. אז יש מה לעשות ויש פתרונות צריך רק רצון טוב ואיחוד של כל גורמי הדת, המחמירים, כמקלים, בית הלל ובית שמאי ובא לציון גואל.
