קרוב ל-80
אלף אזרחים בריטיים חתמו על עצומה הדורשת לעצור את בנימין נתניהו עקב "
פשעי מלחמה וטבח ב-2,000 אזרחים בעזה ביולי 2014".
אם אכן יחתמו על העצומה למעלה מ-100 אלף אזרחים בריטים, יהיה על הפרלמנט הבריטי לדון בה.
השגרירות הישראלית בבריטניה התייחסה בביטול לעצומה והכריזה כי "מדובר בפעלול יחצ"'ני חסר משמעות". באתר השגרירות אף אין התייחסות רשמית לניסיון לעצור ראש
ממשלה מכהן. היה מצופה מנציגות רשמית של ישראל שתגיב בעוצמה לניסיון לפגוע בראש המדינה, במיוחד נוכח הנתונים המפריכים את ההאשמות. כך למשל
, מחצית מן ההרוגים במלחמה בעזה, כאלף בקירוב, היו לוחמים, שמהווים מטרות לגיטימיות לפי החוק הבינלאומי. אומנם קרוב לאלף אזרחים פלשתיניים מתו במבצע צוק איתן, אולם
לישראל לא הייתה כל כוונה להורגם. ניתן אולי להסביר שהעניין אינו עומד בראש סדר העדיפויות של הנציגות הישראלית בלונדון בכך שהשגריר הנוכחי
דניאל טאוב סיים את תפקידו לפני מספר שבועות ובמקומו מונה מחליף זמני, והשגריר החדש טרם נכנס לתפקיד.
אך אפשר כי שגרירות ישראל בבריטניה בחרה לנקוט אסטרטגיה של התעלמות בניסיון להימנע מהעצמת העניין התקשורתי, שעלול לתת במה גדולה יותר לאלה בבריטניה אשר שואפים לפגוע בישראל. כבר כעת התקשורת הבינלאומית מסקרת באופן שלילי את נתניהו. כך לדוגמה, חדשות "יאהו" דיווחה על העצומה לעצור את נתניהו, כאשר
תמונה ענקית שלו עם פרצוף עצוב מופיעה בכתבה. אולם, הניסיון מוכיח כי אסטרטגיה זו המפקירה את הזירה לתעמולה אנטי-ישראלית ואנטי-יהודית, גורמת נזק רב לישראל שממנו נפגעים לא רק נציגיה של ישראל, אלא גם ישראלים ויהודים בשל היותם כאלה.
לנתניהו כנראה דברים אלה ברורים היטב, וביודעו את טיב המאבק המדיני נגד ישראל בבריטניה, החליט למנות את
מארק רגב לתפקיד השגריר בבריטניה. רגב הוא דובר מיומן שצבר ניסיון רב בהגנה על מדיניות ישראל. כך, לדוגמה
הופעתו בערוץ 4 הבריטי בזמן "צוק איתן" היוותה אות ומופת לדרך שבה צריך לנהל מדיניות הסברה.
סביר להניח כי בביקורו ידון ראש הממשלה עם עמיתו הבריטי בעמדת מארחו במספר עניינים בעלי אינטרס עליון עבור ישראל. כך, שר החוץ הבריטי פיליפ המונד הכריז כי בכוונת בריטניה להסיר את הסנקציות מעל אירן כבר בשנה הבאה. זאת כהמשך טבעי לפתיחה מחדש של השגרירות הבריטית בטהרן. על ראש הממשלה להבהיר את עמדת ישראל גם בכל הקשור לניסיונות הפלשתינים להעלות באו"ם הצעה להקמת מדינה פלשתינית. זאת ועוד, יש לנסות ולהביא לביקור של מלכת אנגליה בישראל.
נושא אחר שעלול לעמוד על סדר היום של ביקור ראש הממשלה בבריטניה הוא
שיקומה של עזה. גם לישראל יש אינטרס בשיקום זה, אך קיים סיכון כי בריטניה תדרוש העברה של חומרי בנייה לעזה שבסופו של דבר ישמשו את חמאס.
נושא נוסף שעלול להעיב על יחסי בריטניה-ישראל היא
מועמדותו של ג'רמי קורבין לראשות מפלגת הלייבור. לקורבין יש קשרים עם תומכי טרור, והוא בעל עמדות פרו-פלשתיניות ואנטי-ישראליות. קורבין מחזיק בעמדות מרקסיסטיות קיצוניות ואף
נפגש עם חברי חמאס וחיזבאללה במסעותיו לעזה ולבנון. קורבין גם הודיע כי הוא תומך באירן ותקף את הסנקציות נגדה. מרבית יהודי בריטניה מאמינים כי קורבין הינו אנטי-ציוני ואף אנטישמי.
מצד שני יש גם גורמים פרו-ישראלים הפועלים בבריטניה, ועל ישראל לחזק את הקשרים עמם. כך למשל
חבר הפרלמנט הבריטי, אריק פיקלס, הודיע כי העצומה נגד נתניהו היא "מגוחכת לחלוטין". אומנם משרד החוץ הבריטי מסר כי "
לראשי מדינות שמבקרים בבריטניה יש חסינות מפני העמדה לדין", אך העצומה אינה באמת נגד נתניהו אלא נגד מדינת ישראל. חשיבותה אינה משפטית, אלא תעמולתית, ועל ישראל להתייחס אליה כך, ובמלוא הרצינות.
