לא צריך להיות בהכרח איסלמופוב כדי להכיר בעובדה שאירופה הלבנה בדרך להיות אפריקה שחורה. זה נשמע, מן הסתם, גזעני, אבל אינו סותר את המציאות הקיימת - לפחות כפי שהיא מצטיירת בימים אלה בעיניהן המפוחדות של מדינות אירופה עצמן. אין זה עוד סוד שגל הפליטים המאסיבי, המציף את מדינות היבשת, גורם להן חרדה עמוקה ממה שהוא עלול לעולל בסופו של דבר.
למודות ניסיון מר ונמהר מגלים קודמים של פליטים שכאלה, נערכות עכשיו מדינות היבשת לקראת מה שצפוי להן בעטיו של הגל החדש, המאסיבי יותר. זו הסיבה לכך שהן מבקשות להקדים רפואה למכה אפשרית נוספת הרובצת זה עתה לפתחן, ולמנוע בכל מחיר את קליטתו של הגל העכור והלא רצוי הזה, מבחינתן, שמאיים לדידן על שלומן ויציבותן.
פחדי גרמניה
כמו בעבר, וכמובן לא בכדי, לוטשים גם עתה מרבית הפליטים את עיניהם לעבר גרמניה. זו הרי מדינה משגשגת וגם מובילה כלכלית ביבשת הנכספת שהם עורגים לה. אלא שגרמניה, יותר מכל מדינה אירופית אחרת, כבר טעמה בעבר לא אחת את טעמם המר של גלי ההגירה מטורקיה וסוריה, שכבר הצליחו להטביע עליה את חותמם, לאחר שהשתקעו בקרבה.
סוד גלוי הוא כי מרבית מיליון הפליטים מימי העבר, שכבר נקלטו, הפכו ברבות הזמן למהגרי-עבודה, וגרמניה נאלצה, כמובן, לשלם על המהפך הזה מחיר יקר ביותר. אלא שעכשיו היא מתקשה להשלים עם הנטל הזה הרובץ בעיקר על כתפיה. אחרי ככלות הכל היא עצמה סובלת מבעיות-תעסוקה לא פשוטות, ומטבע הדברים היא אינה יכולה להרשות לעצמה החמרת המצב הקיים ולפרנס על חשבונה עוד מאות-אלפי פליטים.
ערעור יציבות
מסתבר שהמהגרים, בתור שכאלה, אינם מאיימים על גרמניה בלבד. איומם הוא על מדינות יבשת-אירופה כולה. מרביתן שרויות במצוקה כלכלית ואינן מסוגלות להרשות לעצמן את קליטתם ופרנסתם של עוד מחוסרי-עבודה, באשר הן כבר רוויות בהם ממילא.
מעבר לכך לא מסתירות מדינות-אירופה את חרדתן מפני התעצמות הגל האיסלאמיסטי על יבשתן, שיש בו כדי לערער את יציבותה כמעוז נוצרי. בקצב המסחרר של גלי ההגירה המוסלמיים לאירופה - השתלטות איסלמיסטית על היבשת הנוצרית היא רק עניין של זמן. אפרטהייד? - לא במקרה הזה, ובוודאי לא מבחינתן של מדינות-אירופה עצמן.