מכתב אישי לסתיו שפיר

סתיו, כחברת כנסת השמעת יותר מפעם אחת קריאות ביניים לעבר נואמים בכנסת. לא נרתעת להתנצח עם יושב-ראש באחת מוועדות הכנסת. מצער, שאותה התנהגות דורסנית ופוגענית שגילו כלפיך, מצאת לנכון לאמץ לכתובתו של חבר הכנסת עודה איימן, ראש רשימת חד"ש העומד בראש הרשימה המשותפת. כשעלית לדוכן הנואמים ודיברת על הגז, חבר הכנסת עודה אימן עשה מה שעשית את, סתיו. כשלזכותו ניתן לומר, שבניגוד לרבים השכיל לעטוף ברוך, בנימוסיות ובענייניות רבה קריאת ביניים מאופקת. הרי את יודעת, סתיו, שקריאת ביניים זה חלק מהוויה פרלמנטרית, ולמעשה לחם חוקו של דיון פרלמנטרי. לכן לא מובן מדוע גם את עלית על שרטון של תשובה גסת רוח, בוטה ופטרונית כלפי איימן עודה. סתיו, לא מתאימה לך תשובה לקריאת ביניים, שחובקת בחובה אדנותיות גוערת בעודה - "אתה, אל תפריע לי, שב בשקט... ותבין". סתיו, את נהגת כמו יו"ר ועדת הכספים כלפיך בכנסת ה-19. רק שלך לא הייתה שמורה זכות להוציאו מהאולם. סתיו, זכותך לדבר בהתלהבות על גז כמתנת טבע אלוקית, שניתנה ל"עם ישראל". מותר לך, לחזור ולהזכיר את "עם ישראל", שזכה בשי אלוהי בדמות גז, ומותר לחבר הכנסת איימן עודה לחזור בקריאת ביניים מנומסת, ש"זו מתנה לכל אזרחי ישראל". סתיו, כחברת כנסת זכותך להתעלם מקריאת ביניים. ניתן גם לענות מתוך חדוות ההתנצחות. את בחרת בדרך של תשובה צעקנית, בוטה ופוגענית כלפי עודה איימן, "אתה, אל תפריע לי, שב בשקט ותשמע". סתיו, מותר לחבר כנסת לעשות מה שאת תמיד עשית, עושה ועוד תעשי הרבה פעמים - לקרוא קריאת ביניים. זכאי חבר כנסת ערבי לתהות, לחזור ולשאול, מדוע כולנו אינם מדברים על המתנה ל"כל אזרחי ישראל, שהתברכו במתנת שמים, בגז". במקרה הזה אבקש לומר לך, שציפיתי מחברה במפלגה סוציאליסטית להימנע מהתנהגות פטרונית ויהירה - "אתה שב בשקט", כשאני סתיו שפיר מתייחסת למשפט רווי ההודיה - "על ברכה שופעת בה זכה עם ישראל".

"חברים של ערבים"

אבקש להוסיף ולהבהיר לך, שאני תומך נלהב בגישה "שבברכה יזכו כל אזרחי ישראל" ויש לחתור שכל האזרחים ייהנו ממנה, לכן מצער אותי שגם את עלית על שרטון, בו נערמים ביטויים לא ענייניים כלפי חברי כנסת ערביים. כנראה, מפלגת העבודה החליטה החלטה אסטרטגית של התנערות מתוויות של שמאל, היא מבקשת להתנער מתווית של "חברים של ערבים" ולכן מחליטים להתמרכז ולצייץ מה שיותר בעת האחרונה ימינה. ימינה פְּנֵה, אינו צריך מחייב להתנפל כך על קריאת ביניים של איימן עודה. צריך להשאיר גם פרומילים אחרונים של דרך ארץ. התמרכזות ודהירה ימינה שלחה את חברך יחיאל בר להסתער במלל בוטה ממקום מושבו כסגן יושב-ראש הכנסת על אחמד טיבי, שאינו מאמץ גישה, שצה"ל צבא הכי מוסרי. הבעיה שבעימות מילולי עם אחמד טיבי יצא יחיאל בר מובס בנוק אאוט, כבר בראשית הקרב. אך התבוסה בעימות המילולי עם אחמד טיבי הוסיפה ליחיאל בר נקודות רבות בדרך אל חיקו החדש והחם של מרכז-ימין. אין לי הסבר אחר, מדוע, את סתיו שפיר, חברת כנסת מעורכת עלית גם כן על שרטון יהירות וביטויי בוז לכתובתו של איימן עודה, שמשקיע אנרגיה רבה בנושאי שותפות בין יהודים וערבים. כך לא היית צועקת לעברו של פרופסור טרכטנברג, אם הוא היה סבור ששגית, ושואל בנימוס רב שאלה כשם ששאל איימן עודה. הצטערתי, שכל 29 חברי השמאל במחנה הציוני ומרץ נגררו לדבר על מתנה בה "התברך עם ישראל", ולא אימצתם את גישתו של עודה איימן על המתנה, בה התברכו "כל אזרחי ישראל". לסיום, אני מודה לך, סתיו שפיר, כי למעשה חיזקת את תמיכתי בעודה איימן.