כאשר התרסקו שני מטוסי הבואינג אל תוך מרכז הסחר העולמי בניו-יורק, השתנו לעד לא רק פניה של ארה"ב אלא גם פניו של הטרור העולמי. פיגועי 11 בספטמבר 2001, בהם נהרגו למעלה מ-3,000 אזרחים אמריקנים, הביאו לשרשרת של אירועים שאת השלכותיהם ניתן לראות עד היום. הפיגועים הביאו למלחמה נגד מבצעי הפיגועים וסמל הטרור באותה תקופה, ארגון אל-קאעידה.
כיום, ניתן להעריך שסמל הטרור הוא ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש), ארגון הכובש שטחים נרחבים בעירק ובסוריה, מחיל את חוקי השריעה ומוציא להורג מי שאינו פועל לפיהם. האם קיים דמיון בין השניים, כפי שמשערים רבים - שלעיתים גם לא ממש מבדילים ביניהם? בחינה מעמיקה של האידיאולוגיה, המטרות ודרכי הפעולה של אל-קאעידה ודאעש מובילים למסקנה, אולי מפתיעה, ולפיה רב השוני על הדמיון ביניהם. נדגים זאת במספר נקודות.
אויב קרוב ואויב רחוק
לפי דאעש, האויב הקרוב - בקרבו חיים לוחמי הארגון - הוא האויב החשוב ביותר. בפורומים איסלאמיים באינטרנט נשאלו אנשי דאעש מדוע לא תקפו את ישראל בזמן מבצע צוק איתן בקיץ 2014. התשובה הייתה שלפי הקוראן, אללה לא מצווה את המוסלמים להילחם בישראל או ביהודים אלא לאחר המלחמה בכופרים ובצבועים. בתשובה לשאלה למה דאעש הורג מוסלמים בעירק ובסוריה ולא נלחם בישראל, התשובה הייתה שברוב המקרים הקוראן מדבר על המלחמה באויב הקרוב כחשובה יותר, משום שאויב קרוב מהווה סכנה גדולה יותר.
לעומת זאת, אל-קאעידה נקט בגישה פרגמטית יותר ביחס שבין אויב קרוב ורחוק. לטענת ארגון זה, לא ניתן להדיח את השליטים הכופרים בשלב זה, ולכן הוא יפעל נגד השליטים הכופרים בשעת הכושר הנכונה. למעשה, מדובר היה בחילוקי דעות בין אוסמה בן-לאדן לבין סגנו ויורשו, איימן אל-זוואהירי. בן-לאדן העדיף לתקוף את האויב הרחוק - ארה"ב ואירופה; אל-זוואהירי דיבר בפומבי בעיקר על מלחמה באויב הקרוב. כעת, כאשר אל-זוואהירי שולט באל-קאעידה, הפעילות של הארגון התמקדה באויב הקרוב לא רק בשל דעותיו של האחרון, אלא גם בניסיון לבסס את אל-קאעידה במדינות ערביות כושלות לאחר האביב הערבי וגם כתגובה לפעילות של דאעש נגד האויב הקרוב.
האסטרטגיה ארוכת הטווח
האסטרטגיה של דאעש פשוטה למדי: ביסוס, חיזוק והרחבה של הח'ליפות באמצעות בניית מערך משולב של מוסדות דת, מנגנוני שיטור ופיקוח, וחינוך הדורות הצעירים לג'יהאד. במילים אחרות, דאעש פועל לבסס את שלטונו בשטחים שכבש ומחנך את הצעירים לג'יהאד כדי להמשיך ולכבוש שטחים נוספים. לעומת זאת, האסטרטגיה של אל-קאעידה יותר מסודרת ומוגדרת. היא מורכבת משבעה שלבים, המשתרעים משנת 2000 ועד שנת 2020, שזוהי השנה שבה לפי אמונת הארגון תקום ח'ליפות איסלאמית בכל העולם והארגון ישיג ניצחון סופי.
לאל-קאעידה ולדאעש יש אותו יעד מוצהר: להקים מדינה איסלאמית (ח'ליפות) חובקת עולם. הדבר בא לידי ביטוי באידיאולוגיה של אל-קאעידה כפי שצוינה לעיל, ובהודעתו של מנהיג דאעש,
אבו בכר אל-בגדדי, על הקמת ח'ליפות בראשותו. ח'ליפות היא מדינה פוליטית-דתית שמאחדת את המוסלמים ואדמות האיסלאם תחת השלטון של יורשי מוחמד, כאשר השליט (הח'ליף) הוא הסמכות הרוחנית והחומרית על כל המוסלמים.
הכרזת הח'ליפות של דאעש למעשה שומטת את הקרקע מתחת לרגלי אל-קאעידה, שכן דאעש נטל את המטרה הסופית של אל-קאעידה והכריז שהוא כבר מממש אותה. דבר זה יוצר בעיה לאל-קאעידה, משום שלא יכולות להתקיים שתי ח'ליפויות. ההנחה היא שהח'ליף מייצג את ההלכה המוסלמית (השריעה), וכשם שהחוק הוא אחד ובלתי ניתן לחלוקה, לא ניתן לחלק גם את הח'ליפות. בנוסף, כשם שהשריעה מחייבת את כל המוסלמים, כך הנאמנות לח'ליף מחייבת את כל המוסלמים
טרור מול גרילה
הן אל-קאעידה והן דאעש עושים שימוש בטרור, אך ברמות שונות. השימוש של אל-קאעידה בטרור הוא בולט מאוד כפי שבה לידי ביטוי בשורה ארוכה של פיגועים נגד יעדים אזרחיים ברחבי בעולם ובראשם כמובן פיגועי 11 בספטמבר. פלישת ארה"ב לאפגניסטן בשנת 2001 יצרה סוג של חלוקה: באפגניסטן, אל-קאעידה והטליבאן מבצעים פעילות טרור נגד אזרחים ונלחמים בכוחות האמריקנים, בעוד שבשאר העולם אל-קאעידה מבצע פיגועים נגד יעדים אזרחיים. כיום, אל-קאעידה ושלוחותיו ברחבי העולם ממשיכות לבצע פיגועים נגד יעדים אזרחיים, אך הדבר נעשה בשילוב מתקפות נגד גורמים ממשלתיים וביטחוניים במדינות בהן שלוחות הארגון פועלות.
לעומת זאת, רוב הפעילות של דאעש היא פעילות גרילה ולא טרור. גרילה היא פעילות של שחקנים לא-מדינתיים נגד כוחותיה הסדירים של מדינה. הלחימה נעשית במטרה להפיל את המשטר הקיים או לגרש כוח חיצוני זר, באמצעות התשת האויב. כדי להצליח בכך, דרושים לארגוני הגרילה מספר תנאים: תמיכה מהאוכלוסייה; היררכיה מסודרת; יכולת צבאית שמשמעה הימצאות אמצעי לחימה וכוחות לוחמים מאומנים; יכולת הכרת השטח וניידות גבוהה.
רוב הפעילות והלוחמה של דאעש מכוונים נגד כוחות הביטחון בעירק ובסוריה ולא נגד האזרחים, כאשר דאעש פועל להרחבת שטחי שליטתו במדינות אלו. ניתן להגיד שדאעש עושה שימוש בטקטיקות של טרור, כאשר הארגון שולח מחבלים מתאבדים נגד כוחות הביטחון. התמיכה מהאוכלוסייה מלמדת על מאפיינים של גרילה. כניסת המיליציות השיעיות ללחימה במחוז אנבר הסוני, הביאה שבטים מאותו מחוז להישבע אמונים לדאעש כדי להילחם במיליציות. לאחר כיבוש העיר רמאדי על-ידי דאעש במאי 2015, תועדו חגיגות ניצחון בעיר מוסול, שנמצאת כעת בידי דאעש.
המימון של אל-קאעידה נובע ברובו מתרומות ותשלומי כופר, בעוד שהתרומות ותשלומי הכופר הם רק חלק קטן מכלל אמצעי המימון של דאעש. בגזרת שיתופי הפעולה עם ארגונים אחרים, פעילותו של אל-קאעידה מתרחבת בעולם דרך הקמת שלוחות וארגוני טרור שנשבעים לו אמונים, בעוד הרחבת הפעילות של דאעש נעשית רק דרך שבועת אמונים של ארגונים אחרים.
בעוד שנראה שאל-קאעידה לא פעל רבות בתקופה האחרונה, דאעש הדהים רבים ברחבי העולם, כאשר הצליח תוך שנה לכבוש שטחים ולקדם את מטרותיו יותר ממה שאל-קאעידה עשה ב-14 השנים שעברו שמאז פיגועי 11 בספטמבר. דאעש הפך לשם ולסמל בטרור העולמי, והארגון ממשיך להילחם בעוצמה. נכון לעכשיו לא נראה שפעילותו של דאעש תיעצר, והארגון ימשיך לפעול ולהרחיב את השפעתו עוד שנים רבות.