יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, המכונה "מהנדס אוסלו", המשיך אמש בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם במדיניות "ההליכה על הסף" ומייד לאחר נאומו הונף בטקס רב משתתפים הדגל הפלשתיני על התורן בבנין האו"ם בניו-יורק.
בנאום רגשני שנשא הוא שיגר איומים לעבר ישראל והקהילה הבינלאומית תוך שהוא נזהר מלאיים בנקיטת אלימות, מחמוד עבאס דיבר על מאבק "בדרכי שלום" ופניה לבית הדין הפלילי בהאג.
הנאום היה מתון יותר ממה שתכנן מחמוד עבאס בתחילה בעקבות לחצים שהופעלו עליו מצדן של ארצות הברית,
האיחוד האירופי ומדינות ערב המתונות, מחמוד עבאס לא הציג שום חזון אלטרנטיבי לאיומים שלו.
לא היו הפתעות בנאומו של עבאס, כל האופציות כבר נחזו ונכתבו על-ידי הפרשנים, צריך לזכור שאין זו הפעם הראשונה שמחמוד עבאס משמיע איומים דומים בראיונות שהעניק לתקשורת ובנאומים שנשא בעבר.
"הפצצה" שהבטיח מחמוד עבאס להטיל בנאומו התבררה כ"פצצה של איומים", הוא הודיע ש"פלשתין היא מדינה תחת כיבוש " וישראל תצטרך לשאת באחריות המלאה, עבאס איים שלא להמשיך להתחייב להסכמים חתומים ובמיוחד בנושא התיאום הביטחוני. כאמור, החלטות דומות קיבלה כבר המועצה המרכזית של אש"ף לפני כמה חודשים אך הן לא יושמו.
סאיב עריקאת, שמחמוד עבאס מייעד ליורשו בתפקיד, הודיע כי מחמוד עבאס ישגר בקרוב נציג לישראל כדי להתחיל להעביר לידיה סמכויות מהרש"פ, אבל המבחן של כוונות עבאס יהיה בשטח, אין תשובה ברורה כרגע לשאלה מהם הצעדים המעשיים שהוא ינקוט בשטח.
ייתכן שמחמוד עבאס, שעל-פי הסקר האחרון שעשה מכון המחקר הפלשתיני בראשותו של ד"ר ח'ליל שקאקי יש ירידה חדה בפופולריות שלו, ירוויח בזכות נאומו עוד נקודות ברחוב הפלשתיני אבל מבחנו יהיה, כפי שהגיבה תנועת חמאס, בצעדים המעשיים שינקוט בשטח.
אם יתברר כי הנאום לא היה הצהרת כוונות מעשית אלא ספין תקשורתי כדי להפעיל לחץ על ישראל והקהילה הבינלאומית, הפופולריות שלו עלולה להתרסק בהמשך.
לא פחות חשובה היא השאלה כיצד תגיב ישראל על נאומו של עבאס, האם תסתפק באיומים והצהרות מצידה או שתתחיל בצעדים מעשיים כדי להרתיע את מחמוד עבאס מלבצע את איומיו, למשל, שלילת תעודות האח"מ שבידי חלק מההנהגה הפלשתינית בשטחים.
חייבים לקחת ברצינות את איומיו של מחמוד עבאס ולהערך בהתאם למרות שאיומים כאלה הושמעו בעבר, לא תמיד מממש מחמוד עבאס את איומיו אולם יש איומים שהוא כן מממש, לדוגמה, הפניה לבית הדין הפלילי בהאג.
לא בטוח שבמקרה הזה תופסת האימרה "כלב נובח אינו נושך", ייתכן בהחלט שמחמוד עבאס מתכנן את פרישתו מהחיים הפוליטיים בהמשך הדרך בקול תרועה רמה כדי להיכנס להיסטוריה והמורשת הפלשתינים כ"גיבור" וכמי שלא היסס להשליך את הסכמי אוסלו שתכנן בפניה של ישראל.
ההתייחסות למחמוד עבאס כמי שצועק כל הזמן "זאב, זאב" עלולה להיות מסוכנת, ההערכה בחוגים המדיניים היא שהקהילה הבינלאומית מודאגת מנאומו של מחמוד עבאס ועכשיו תתחיל ההתרוצצות כדי להניא את מחמוד עבאס מלבצע את איומיו, זאת למרות שברוב הנאומים שנישאו השבוע באו"ם הייתה התעלמות מוחלטת מהנושא הפלשתיני כולל בנאומו של הנשיא אובמה.
ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה ברורה בנושא הפלשתיני ולהפסיק לטמון את ראשה בחול, היא חייבת ליזום מהלך שיחזיר את הכדור למגרש הפלשתיני ויחשוף את פניו האמיתיים של מחמוד עבאס אשר המשיך בהפצת מסכת השקרים כי ישראל פועלת לשנות את הסטטוס קוו בהר-הבית.
אפשר למשל, להחיות את רעיון יישום השלב השני של מפת הדרכים, המדבר על מדינה פלשתינית בגבולות זמניים, שבזמנו הייתה עליו הסכמה של ישראל, הפלשתינים והקהילה הבינלאומית.
מחמוד עבאס חושש מאוד מהדבר הזה ומתחמק מיישומו לאחר שישראל עמדה על כך שבידיה יישארו באופן זמני מזרח ירושלים ובקעת הירדן, ניתן לשלב את הרעיון הזה ביחד עם יוזמה אזורית שתצרף את מדינות ערב המתונות, המתנגדות לאירן, לתהליך מדיני חדש.
