אתמול חווינו מופע אימים בהתגלמותו, בשפתי העברית - אימים (פחדים) קרובה למילה איומים - כי אדם שמפחד - מאיים.
אבו מאזן חושש כי התיזה עליו מתבססת זכותו של העם אותו הוא מנהיג למדינה בשטחי ארץ אבות האומה העברית היא רעועה. הוא חש שהקרקע נשמטת ושפניו האמיתיות מתגלות.
לכן, הוא נוקט בדרכים של הכחשת זכותו של האחר, פגיעה בלגיטימיות שלו ולא התבססות על זכויותיו הוא.
במקום לחנך לשלום ולהשלמה ולהכרה באחר, יו"ר הרשות הפלשתינית מחנך לעידוד ההרג והרצח ולתגמול על-פי מידת הפגיעה - פגעת יותר, תתוגמל יותר ותיחשב יותר. הוא דורש שחרור רוצחים במקום להתבייש בקיומם של רוצחים בקרב בני עמו. במקום זאת, הייתי מצפה ממנו לדרוש לקיים פעולות משותפות המגבירות את הכרת האחר, לימוד תרבותו ומאווייו, ודרישותיו במקום.
כשעם ישראל בראשות המלך החכם באדם - המלך שלמה, הקים את בית המקדש הראשון במקום בו שוכנים היום כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה, הוא נשא תפילה - תפילת שלום. אצטט חלק מהתפילה:
כל תפילה, כל תחינה אשר תהיה לכל האדם, לכל עמך ישראל... ופרש כפיו אל הבית הזה ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם.
לבבי שלי שלם, גם לבב בני עמי, אנו מוכנים להשלים עם קיומם של בני עם אחר בארץ אבותינו. אנו דורשים גם מבני העם האחר להכיר בזכותנו הריבונית על ארצנו. להפסיק לנסות ולהשמידנו.
בזמן שבמסגדי הר-הבית קוראים ליהודים שלא לטמא ברגליהם ובתפילתם את המקום הקדוש להם ביותר, אקריא לכם עוד קטע קצר וחשוב מתפילתו של שלמה בעת חנוכת המקדש על הר-הבית:
וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך.... ובא והתפלל אל הבית הזה. אתה תשמע ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי...
בית ה' בית הוא לכל העמים - בית של שלום, לא לחינם נקראת ירושלים בעברית עיר השלום, כי ממנה אמורה לצאת התורה וההתנהגות על-פי המידות הטובות לכל קצוות הארץ והעולם.
אנו איננו מונעים מבני עם או דת אחרת להתפלל במקום הקדוש לנו ביותר. איננו מיידים אבנים ובקבוקי תבערה לעבר נשים, ילדים וזקנים שבאו להתפלל לאלוהי העולם, ולהביע את תחינתם לפניו.
אנו איננו זורקים בקבוקי תבערה לעבר נוסעי דרכים כי אינם מבני עמנו. אנו משלימים עם קיומם של מיליון וחצי אזרחים בני עם אחר שחיים בתוכנו ומפרים את תרבותנו. הם ואנחנו ישראלים.
לכן, אני קורא לכם, בני אומות התרבות של העולם - התבוננו במציאות בעיניים נכוחות. אל תתפתו להצדיק את הרשע ולהרשיע את הצדיק.
בידקו באיזה מקום אחר בעולם ממשיכים לכבד את האחר ולהאמין בו חרף המרורים שהוא משביע אותך השכם והערב.
כשבית המקדש היה קיים היו הכהנים מקריבים בחג זה שאנו חוגגים אותו במשך שלושת אלפים שנה - חג הסוכות, שבעים קרבנות לשלום שבעים אומות העולם. הם היו מתפללים שלכל עם ועם תהיה הרגשה של שלום והשלמה, שכל אחד ישמח בחלקו, שלא יהיה לו רעב, מחלות וצמא, די שלא
יחמוד את ארצו של חברו. ובחג הסוכות אנו ישנים במבנה ארעי כדי להזכיר לעצמנו שהחיים בעולם הם ארעיים, ולכן, חבל לבזבז אותם על שנאות וקנאות.
הסכמי אוסלו שאבו מאזן מבקש לסגת מהם, הם הפעם הראשונה בהיסטוריה בו הוכרו זכויותיה של בני האומה הערבית המתגוררים בשטחי ארץ האבות. ועל-ידי מי, על-ידי בני הארץ המקוריים ששבו למולדתם. הסכמנו לחלוק את הארץ - אך לא נסכים לאבד את זכותנו עליה.
איננו קולוניאליסטים אנו מתיישבים בזכות - זכותו של אברהם שהקים את באר שבע, זכותו של יצחק שנעקד בהר-הבית, זכותו של יעקב שהתיישב בשכם, זכותן של אמותינו הקבורות בחברון, זכותה של רחל אמנו הקבורה בבית לחם. זכותם של דוד ושלמה שייסדו את ירושלים כמוקד. זכותם של החשמונאים שהקימו מצודות ברחבי מדבר יהודה דוגמת מצדה וסרטבא והורקניה, וזכותו של הורדוס שייסד את קיסריה והרודיון. זכותו של רבן יוחנן בן זכאי שלימד תורה ביבנה, ושל רבי טרפון שגידל זיתים בלוד וזכותו של רבי יהודה הנשיא שלימד תורה בציפורי ונקבר בבית שערים. זכותו של הורדוס אנטיפס שייסד את טבריה וזכותם של המלחים היהודים שחיו ביפו, בחיפה ובאילת. זכותם של המקובלים שפעלו בצפת, ושל המתיישבים הציונים שהגיעו בדורות האחרונים ארצה ובנו מאות כפרים, קיבוצים, ערים ועיירות מאפס, באדמת ביצות ועל חורבות ושממות.
ארץ ישראל היא מקום מבורך ששולח קידמה ואור לעולם בכל תחומי החיים: המדע, הטכנולוגיה, מלחמה בבערות, והרחבת הידע, טיפול ביובש ושממה והתפלת מים. השבחת זני פירות וירקות והדברת מזיקים ומחלות.
בואו נפיץ אור ונשלים עם קיומו של האחר במקום לקרוא לחרמות, גינויים ומלחמות.
בואו יחד ונהפוך את המקום המבורך הזה לרצועת אדמה שתקשר בין המקום הקדוש הזה לשאר הסביבה. בואו ונגשים את חזון הנביאים לחיים של שלווה במקום חיים של מלחמה וקללה.
אני קורא לכל מנהיגי ערב, לכל עמי האזור ובראשם לשכננו הקרובים לתת בנו אמון ולהיפגש איתי בירושלים עיר השלום, כפי שעשה המנהיג המנוח סאדאת וכפי שעשה המלך חוסיין עם קודמיי לתפקיד.
בימים אלה שבהם משטר הרשע האירני שולח זרועות של איבה, טרור ורצח לכל רחבי העולם והאזור. כאשר ארגון מרצחים ברברי מפרק במעשי זוועה וטרור מדינות ריבוניות בשם הקמת ח'ליפות איסלאמית קדומה, וכאשר זרועות ארגונו של המרצח בן-לאדן זורעות טרור והרס ברחבי העולם, עלינו מנהיגי העולם החופשי והנאור להתעורר.
ישראל היא פינת אור באיזור, ולצד משטרים ריבוניים ומתונים עלינו להתאחד כנגד איומים אלה.
כדברי הרב קוק: עלינו להגביר את האור במקום לחפש את החושך, להרבות אהבה במקום לזרוע שנאה.
שנה מאתגרת וטובה לכל עמי האזור והעולם.
