X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בשולי הכותרות: תהיו כחלונים? לא באוצר מי יגן על חיי הנשים בישראל? רכב נעוּל חובה פרס הח"כ היפה לבני בגין מתכון לבריאות טובה אני מתנצל ולקינוח פסוקו
▪  ▪  ▪
משה כחלון. מנהיג כלכלת בחירות? [צילום: אוהד צויגנברג, פלאש 90]

כלכלת בחירות?
האם שר האוצר, משה כחלון, מנהיג כלכלת בחירות? לפחות כך נראה על-פי סדרת ההוזלות שהעניק לציבור בתחום מוצרי הצריכה הבסיסיים, דוגמת לחם, חלב, חשמל ומים, ואיך לא, הורדת מע"מ. לא סוד הוא שמדובר בצעד פופוליסטי הבא לחפות על העדר מדיניות כלכלית ברורה. הימנעות מעיסוק במתווה הגז, כמו גם הדיור המתייקר, יעידו על כך. ואפילו שיעור המע"מ, כפי שהכריז, נתון לגחמות המשק. כחלון כנראה שוכח שהמשק אינו גאדג'ט או סמרטפון, שבו יישם רפורמה תחרותית, שאותה החל קודמו בתפקיד, שר התקשורת אריאל אטיאס.
נכון שכחלון לא לבד. שלי יחימוביץ' במפגש עם נשים חרדיות, הרצוג בסיורי הסליחות שארגן, והגדול מכולם יאיר לפיד, אשר בדומה לאביגדור ליברמן חותר לראשות הממשלה, מחזרים אחרי הקול הדתי והחרדי. אולם בשונה מעמיתיו האופוזיציונריים, כחלון כשר בממשלה מנצל את הכלים הפיננסיים שברשותו כדזי להעניק מתנות נדיבות לציבור, כדי שבבוא היום העם יתרגם זאת לשפת המנדטים עבורו בקלפי. תהיו כחלונים? לא באוצר.
די לרצח נשים
למרבה הצער לאחרונה כבשו את הכותרות פיגועי האבנים והבקת"ב בבירה. אולם בצד פיגועים חמורים אלה של מחבלים פלשתינים אי-אפשר להתעלם מהטרור הפנימי המופעל בבתי ישראל כנגד נשים. לאחרונה רצח נשים הפך כבר כמעט לעניין שבשיגרה, ולחלק בלתי נפרד של הכרוניקה הפלילית היומית.
נכון שרצח נשים הוא פחות 'פופוליסטי' ותופס כותרות מיידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה, כשירושלים ניצבת בחזית הטרור ובמוקד התקשורת המקומית והבינלאומית. אולם אי-אפשר לעבור לסדר היום על זילות חיי הנשים, חוסר עצמאותן ועל תפיסתן כאוביקט רכושני של בני זוגן.
הפעלת תוכניתאסטרטגית למניעת אלימות כלפי נשים חשובה לא פחות מהמלחמה בטרור. היכן ראש הממשלה, חברי הכנסת בכלל וחברות הכנסת בפרט, לשכות הרווחה וארגוני הנשים? מדוע קולם נאלם בנושא חמור זה, בשעה שהוא מהדהד ברמה בנושאים פיקנטיים ותדמיתיים ופחות קריטיים דוגמת הדרת נשים ועוד? מי יגן על חיי הנשים בישראל?
נהג, נְעל את רכבך
דומה שהקמפיין נגד שִכחת פעוטות ברכב, מטעם המועצה לבטיחות בדרכים, עשה את שלו, ולהוציא את המקרה המצער של השארת פעוט באוטובוס בצפת בחג, חל שיפור ניכר בנושא.
אך הטרגדיה שאירעה במושב זנוח, כאשר פעוט נמצא מת ברכב לוהט, ובן דודו נפגע קשה, חייבת להדליק נורה אדומה במועצה. יש להרחיב את הקמפיין נגד השארת רכב פתוח, העלול לסכן פעוטות, כפי שככל הנראה קרה הפעם. במהלך משחק הזאטוטים עלו על הרכב שהיה שייך לאביו של אחד מהם, ננעלו בו ונפגעו מהחום המחניק.
ראוי להזהיר את הנהגים לנעול את רִכבם, ולא רק מחשש גניבה (לאחר שווידאו שהוא פנוי מאיש). השארת מכונית פתוחה עלולה להיות קטלנית ולהסתיים במוות. תאונות מסוג זה ניתן בהחלט למנוע על-ידי מוּדעוּת ושימת לב, ואינן בגדר גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
ח"כ נדיר
אחרי הזלזול במעמד הכנסת, עד הבאתה לשפל חסר תקדים בפסטיבל הכסאות, ותפיסתה בעיני הח"כים כקרש קפיצה מיניסטריאלי - תפיסה ששברה שיא חדש בכנסת הנוכחית ונחתמה בפרישתם המתוקשרת של שרון גל ושי פירון - אי-אפשר שלא להשתאות מח"כ בני בגין המחזיר עטרת המוסד ליושנה.
החַ"כּ הצנוע, הנוסע באוטובוס ציבורי ככל האדם, והמגלם עדיין את מורשת אביו המיתולוגי, הודיע כי למרות התפטרותו הכפוייה מהממשלה, הוא יישאר חבר כנסת וישתלב בוועדות, מתוך הכרה בחשיבותו של הפרלמנט הישראלי, במעמדו ובתדמיתו. בגין עושה בית ספר לעמיתיו המיניסטריאליים, ועל כך הוא ראוי לקבל את פרס הח"כ היפה.
מתמודדים בעל כורחם
כל הכבוד לעיתונאים, המפרסמים כתבות על אנשים חולים או נכים שמתמודדים בהצלחה פיזית ונפשית עם לקותם. הגיבור התורן הפעם הוא שי ראשוני, המתמודד עם מחלת ניוון שרירים קשה.
למרבה הצער הוא מצטרף לגלריה מופלאה זו של מתמודדים בעל כורחם. אצל כולם בולט רצון עז לחיות, אופטימיות במקום שקיעה בדיכאון, כמו גם הֶספק בתקופת המחלה, שבהחלט לא היה מבייש תעסוקה עשירה של חיים שלמים.
כדאי לקחת משַי את כלל הזהב, המהווה את המוטו לחיים להתמודדות עם בעיות בכלל, ועם מחלות קשות בפרט, להביט תמיד קדימה ולא אחורה, כשהאנרגיה מוכוונת לעשייה בונה ולא מבוזבזת לשווא. הרי לכם טיפים המהווים מתכון לבריאות טובה.
מיהו ישראלי
איזה רעיון מגניב זה לבקש סליחה מראש על כל השנה הבאה עלינו לטובה, ובמיוחד כשזה מתובל בהומור, כפי שהציע אחד העיתונאים בטורו הקבוע. יש לזכור שהישראלי הטיפוסי כבר במוצאי יום כיפור שוכח בכלל שיש יום כזה, שבו הוא היכה על חטא.
הטור מציב אפוא לישראלי מראה, כי בשרשרת תמידית וסיזיפית של קיבוע התנהגותי ובתהליך של אי-הִשתנוּת, גם אם הוא יודע להיות נחמד ולבקש סליחה (או עושה זאת למען הכתבה כמו הכותב), הוא ממילא לא חושב להשתנות, וכך השינוי המיוחל לעולם אינו מגיע. אז הנה עוד הגדרה לשאלה מיהו ישראלי בעיניך. ומיהו יהודי? זו כבר אופרה אחרת.
פסוקו
הקרב על (הר) הבית
חתונת השנה בפייסבוק: עַכְ - בָּר רפאלי
זַמָּר - הקול יכול
פנינות ארכיטקטוניות בבירה: שמוּרת תֶּבַ"ע(תוכנית בניין ערים)
אֶגוֹמַנְיָה - תעודת אֲנִיּוּת
דיור מוגן לגיל השלישי: קֵן לַזָּקֵן
פיגוע בחווה החקלאית - הדם וחווה
חופשה באילת: סוּף שנה
חזאי חורף: רואה ממָטר?
חברותי: רַב מַכָּר
אנטי תיזה לשאינו יודע לשאול: מַחֲלַת הַשַּאֶלֶת
>

תאריך:  01/10/2015   |   עודכן:  04/10/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איל ציפר
מדוע הוויקיפדיה בעברית מסתירה מאבק אקולוגי-חברתי לשימורו של רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב כשמורת טבע עירונית?
יחיאל שבי
במקום לחנך לשלום ולהשלמה ולהכרה באחר, יו"ר הרשות הפלשתינית מחנך לעידוד ההרג והרצח ולתגמול על-פי מידת הפגיעה - פגעת יותר, תתוגמל יותר ותיחשב יותר
עודד עמיחי
מערכת הביטחון מודעת לעובדה שכיפת ברזל מהווה פתרון נקודתי לטפטוף של רקטות, לא ליום סגריר בו יומטרו על יישובי ישראל 100, 500 או 1,000 רקטות ליום
צ'לו רוזנברג
דריסת הרגל הרוסית בסוריה, תרתי משמע, עלולה להוביל להיווצרות מצב גיאופוליטי חדש במזרח התיכון    ולדימיר פוטין הוא איש בעל אידיאולוגיה אימפריאליסטית מובהקת המבקש לראות במו-עיניו את התחדשות האימפריה הרוסית
אליהו קאופמן
האיסור לעלות להר-הבית איננו קשור לטיב יחסינו עם הערבים ועם האיסלאם - וכך זה היה בדורות קודמים    גם כאשר המוסלמים לא התנגדו לעלייה הזו הרי שחכמי ישראל החרימו את העולים לשם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il