בספר הזוהר מוסבר כי באלף השישי, בו אנו נמצאים, תתחיל תקומתה של השכינה מעפרה. במאה השישית של האלף השישי נפתחו שערי החכמה למעלה ומבועי החכמה למטה, והעולם נכנס לאלף השביעי. זה החל לפני כמאתיים ושבעים שנה. מאז, העולם נעשה בשל יותר ויותר לגאולת ישראל והעולם כולו.
הסימנים המדויקים לתקופת ההתגלות של עידן הגאולה נמסרו בתורה שבעל פה, במשנה בסוף סוטה, סוף כתובות, ובסנהדרין צז-צח. סימנים אלה מציינים ירידה מוסרית גדולה, שבירת מערכות שלטוניות וחברתיות, רדיפת אנשי אמונה נאמני ארץ ישראל, רדיפת לומדי תורה, התגברות כפירה, תחושת ייאוש כללית, יוקר מאמיר, צרות רבות באות כנהר, צימאון רוחני - לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע דברי ה' (עמוס ח, יא).
כל איש יהודי בעצמו, אפילו אינו בעל תורה ולא בר אוריין כלל, מחויב ללחום בעד אבינו שבשמים שהוא ימלוך על הארץ (ספר הברית מאמר ט פרק טז). מזרזים את הגאולה על-ידי חיזוק האמונה, אהבת ישראל, אהבת חינם, לימוד פנימיות התורה, לימוד משניות, הקמת משפחות ברוכות ילדים, תשובה, תפילה, צדקה, ציפייה תפילה ובקשת הגאולה ('ימות המשיח', מנחם ברוד).
שמש הגאולה ביאת המשיח היא מציאות חדשה ושלימות חדשה בעולם. הגאולה באה כאשר הושלמה העבודה של בירור הטוב מהרע. להפריד את הרע שהתערבב בטוב ולהציב גבולות ברורים ביניהם. הרע יגבר וישתלט על הטוב, ואז יאבידו הקדוש ברוך הוא כליל. ב'זוהר חדש' מתואר, שכך יהיה סדר הגאולה: "כך היא גאולתן של ישראל - בשעה שיאיר להם שמש הגאולה, תבוא להם צרה אחר צרה ואפילה אחר אפילה, ובעוד הם שרויים בה - יאיר עליהם אור השם יתברך". ה'כלי יקר' בסוף פרשת שמות אומר: "כך היא המידה, שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר.... וכן בימות החורף, סמוך לעלות השמש, הקור הולך וגובר ולבסוף הוא מנוצח מן השמש...כמו-כן, מה שהרע פרעה לישראל עכשיו יותר ממה שעשה לשעבר, זה מופת חותך שקרב קצו וזמן הגאולה קרוב".
וכך מובא בשם רבי משה קורדובירו בספר 'אור החמה' בפירושו לזוהר דף ז,ב: "הנה תחילת הגאולה יהיה צרות גדולות לישראל, מפני שהוא צירוף בשני דרכים - הא' לצרף כללות האומה מהרשעים שלא יוכלו לסבול...וייהפכו לאויבים למשיח; הב' לצדיקים הנשארים, כדי שיזכו לגאולה ויתכפר עוונם על-ידי סבל הצרות, והם ייסורים, וזהו פתח כניסת הגאולה".
יהודי חייב להילחם ברע ובייאוש. עליו להילחם בחושך הגובר במסירות ככל יכולתו - בתפילה לה', בהגברת אור התורה והמצוות, בנאמנות למשפחה היהודית, בנאמנות לעם ישראל ולמדינת ישראל, בנאמנות לצבא הגנה לישראל, ובמלחמה כנגד אויבי העם היהודי בזירה החברתית, הלאומית והבינלאומית. כך נאמר ב'רעיא מהימנא' לזוהר חלק ג, קכד, ב: כך יעשה הקדוש ברוך הוא ניסיונות לעם ישראל בגאולה האחרונה, כמו שכתוב: 'יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים' - אלה שמצד הטוב יעמדו בניסיון, 'והרשיעו רשעים' - אלה הרשעים שמהרע.
שומרי תורה המהר"ל ב'נצח ישראל' פרק לב, מסביר שכאשר צריכה להתחולל מציאות חדשה לגמרי, אין היא יכולה לצמוח מתוך המציאות הקודמת, אלא צריך להתקיים תהליך של הרס המצב הישן ויצירת חלל ריק, שלתוכו פורצת המציאות החדשה. עיקר הצורך בהתעוררות של תשובה לפני הגאולה, הוא דווקא מצד יהודים מאמינים ושומרי תורה ומצוות. וכן כתב בעל ה'מנחת אלעזר': מה שכתב הרמב"ם שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה, היינו לבינונים ומאמינים, אבל לא להמתין על כל ישראל. אחרי הגאולה, התגלות מלך המשיח, תהיה תשובה גדולה ועמוקה יותר, של כלל ישראל. כשיתגלה כבוד ה' לעיני כל בשר - ודאי שהכל ישובו אליו ויעבדוהו.
אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות (סנהדרין צז, א). כלומר, כאשר מלכות הכפירה תתגלה בשלטונה המוחלט על עם ישראל, זה סימן לגאולה הקרובה. ההשתלטות המוחלטת של הרע מעידה שכל הכוחות השליליים פורצים החוצה, משום שבפנים כבר אין להם מקום. הרע נפרד מהטוב ויוצא החוצה. על זה אומר המהר"ל מפראג ב'גבורות ה', פרק יח: "הדבר הזה מופלא מאוד למבינים... כי הוא עמוק מאוד". ה'קליפה' עצמה היא הדוחפת ונותנת כוח ותעצומות לקדושה, להעבירה מן העולם.
אומות העולם לא ימהרו לקבל את המציאות החדשה של גאולת ישראל. גם יהודים יתנגדו לה, עד שיימצאו יהודים שיצטרפו אל הגויים הנלחמים במשיח. כך ב'זוהר' חלק ב, ז, ב: כמה מפריצי היהודים יתהפכו ויילכו עם הגויים לצאת לקרב נגד מלך המשיח. אחרי שמלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, ואחרי ההתגרות של מלך פרס במלך ערבי, מגיע השלב שהמשיח בא (ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תצט).
מאבק מכריע בתחילת הגאולה, עם בואו של מלך המשיח, תתנהל מלחמה גדולה בין הטוב לרע. מלחמה ברשעי הגויים וברשעי ישראל. בשלב הזה תסתמן התעצמות מיוחדת של הרע, האוזר את כל כוחו לקראת המאבק המכריע. אולם בסופו של דבר יכריע הטוב את הרע ויכניעו תחת ידיו.
יום הדין הגדול הוא בעיקרו לאומות העולם (האר"י ז"ל בספר 'נשמת חיים' מאמר א, פרק יז). כך נאמר בתנא דבי אליהו רבה פרק כב, ד: כל הגויים וכל הממלכות שעינו את עם ישראל, ולחצו אותם, יהיו רואים בשמחתן של ישראל, ויצטערו ויכעסו בלבבם. זאת ועוד, כך הנביא ישעיה ס, יב: "כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך - יאבדו". וכל הגויים וכל הממלכות אשר לא עינו את ישראל ולא לחצו אותם, יהיו רואים ושמחים בשמחתנו.
