בתוך גל הטרור העובר עלינו, ניתנה מטבע הדברים פחות תשומת לב לפיגוע ספורט שהתרחש בסוף השבוע שעבר, כאשר אוהד של הפועל תל אביב הוכה בגרזן בראשו בידי חברים בארגון הפשיעה (המכונה משום מה "ארגון אוהדים") לה-פמיליה. העבריינים הללו שוברים את השיאים של עצמם בבריונות ובאלימות, אבל יש לי רעיון כיצד לפתור את הבעיה: אוהדים של קבוצות יריבות לא יורשו להיכנס למשחקיה של בית"ר ירושלים, וכך יימנעו פרובוקציות המובילות לאלימות.
רעיון טוב, לא כן? אה, אתם אומרים שלא? אבל קיבלתי אותו הישר מראש הממשלה. זו בדיוק משמעות החלטתו של
בנימין נתניהו לאסור על חברי כנסת ושרים לעלות על הר-הבית, בנימוק שביקורים של הפוליטיקאים היהודים מתסיסים את השטח ומלבים את מעשי הטרור.
בואו נעשה רגע סדר. הר-הבית מצוי בירושלים שתחת ריבונות ישראל. ההחלטה מי ייכנס אליו מצויה כל כולה בידי ממשלת ישראל ואכיפתה מופקדת בידי משטרת ישראל. הר-הבית קדוש ליהודים אלפי שנים יותר מאשר למוסלמים. כל מה שרוצים לעשות היהודים העולים להר, הוא לבקר בו ואולי אולי - אם במקרה המשטרה לא תראה - להגיד "שמע ישראל". איש לא מדבר על הרס המבנים הקדושים למוסלמים, איש לא מדבר על-כניסת יהודים אל מעבר לשטח המוגבל המותר לפי ההלכה, איש לא מדבר על מניעת כניסתם של בני דתות אחרות.
מי שמתסיס ומעליל ומשקר במשך עשרות שנים בנוגע להר-הבית - אלו הפלשתינים. זה התחיל עם חאג' אמין אל-חוסייני בפרעות תרפ"ט ומגיע עד דברי הנאצה האנטישמיים של
ג'מאל זחאלקה בשבוע שעבר. אבל כאשר יהודים אומרים שגם הם רוצים להתפלל כמה דקות באחת מפינות ההר - אומרים שזו פרובוקציה. כאשר מוסלמים זורקים אבנים ודוקרים ומשתוללים - מסבירים שזו תגובה לפרובוקציה.
למרות כל זה, אם הצעד של נתניהו מיועד להרגיע את השטח בטווח הקצר - אפשר לבלוע אותו. כמו תרופה מרה ואפילו מגעילה, שהחלופה גרועה ממנה. אם נתניהו רוצה למנוע מעשים שעלולים להחריף את המצב הקשה ממילא, ולא משנה אם המעשים הללו כשלעצמם מוצדקים - הוא צודק.
הבעיה היא, שהניסיון מלמד שוויתורים ישראלים בהר-הבית הופכים במהירות לסטטוס-קוו החדש. נתניהו לא הגביל בזמן את מניעת הכניסה, וזו החולשה הגדולה ביותר של ההחלטה. היה עליו לומר - והוא עדיין יכול לעשות זאת - שההגבלה תחול עד יום ראשון הבא או בשבוע הקרוב. אחרי זה, עליו להבהיר, היא תסתיים ולא משנה מה יקרה בשטח. מה שכמובן אסור לעשות הוא לקשור בין ההגבלה לבין רמת הטרור, שהרי יהיו אלו פרס ועידוד מאין כמותם לרוצחים ולמסיתיהם.
בהעדר תיחום זמן למגבלת העלייה להר, היא עלולה להפוך לקבועה. אם היא תימשך יותר מאשר כמה ימים, יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור, כי ברגע בו חבר כנסת אחד יעלה להר - תתחיל שוב מהומה רבתי. להרגיע את השטח - בהחלט כן; רפיסות בליבם של ישראל, ירושלים והעם היהודי - ממש לא.
