לגור מגאורגיה

האם מי שאינו עומד בדרישות חוק השבות, חוק האזרחות או נהלים של משרד הפנים יכול לקבל מעמד בישראל? במשרד הפנים פועלת ועדה בין-משרדית מיוחדת לעניינים הומניטריים, שתפקידה לדון במקרים חריגים של בקשות להסדרת מעמד בישראל, כאלה שאינם עונים לקריטריונים הקבועים. בשנתיים האחרונות בית המשפט העליון השמיע, לפחות בשתי פרשות שונות, דברי ביקורת על תפקוד הוועדה, בציינו שלפעמים בקשות המובאות לפתחה נדחות על הסף בלא בירור מעמיק. לאחרונה (7.9.15) נדרש בית המשפט המחוזי בירושלים להחלטה של הוועדה במקרה הומניטרי מורכב. מדובר בשתי אחיות ילידות גאורגיה, בשנות ה-30 לחייהן, שאחת מהן סובלת ממחלה המטולוגית קשה. בגאורגיה לא אובחנה המחלה נכון, והאישה קיבלה טיפול שסיכן את חייה ולמעשה כמעט גרם למותה. רק לאחר פניית החולה לבית החולים הדסה, היא ניצלה והחלה לקבל טיפול משולב וייחודי. נכון להיום היא מאובחנת כסובלת משילוב של גידול המטולוגי, מחלת דם כרונית ופעילה, וסיבוך של מחלה זו. בחלוף מספר שנים של טיפולים שהוענקו לחולה בהדסה, הכל על חשבון אחותה, ביקשו השתיים להסדיר את מעמדן בישראל מטעמים הומניטריים. לצורך כך הגישו בקשה מתאימה לוועדה הבין-משרדית. בתמיכה לבקשה צירפו חוות דעת של מספר רופאים בהדסה הסבורים, כי השבת החולה לגאורגיה כמוה כגזירת מוות עליה. לדבריהם, היא סובלת מ"שתי מחלות שדורשות פיקוח ומיומנות רפואית גבוהה ורב-תחומית - המטולוגיה, כבד, רדיולוגיה אבחנתית ורדיולוגיה פולשנית וצנתורים חוזרים במידת הצורך. שילוב זה אינו בנמצא באזור מגוריה בגרוזיה. כפי שציינתי, בעבר כבר פספסו את מחלתה וסיכנו מאוד את חייה, ללא ספק שובה לגרוזיה (גאורגיה) יסכן את חייה בשנית". אלא שכנגד חוות דעת זו, הוגשה לוועדה חוות דעת לקונית מאת משרד הבריאות. במסמך נאמר, כי הבקשה להסדרת מעמד הוגשה לאחר שנגמר לאחות המממנת כסף לצורך המשך הטיפול. "אכן שירותי הבריאות בישראל נותנים שירותים ברמה גבוהה מאוד ובית חולים הדסה מוביל בתחום זה, אך כאשר מדובר בתיירות רפואית, לא ייתכן שהדבר יבוא על חשבון תקציבי הבריאות המועטים. קבלת בקשתה משמעותה שכל אדם מכל מקום יוכל להגיע לכאן, לקבל טיפול רפואי התחלתי כל עוד יש לו כסף לשלם ולאחר מכן לצפות להמשך הטיפול על חשבון מדינת ישראל", טען המשרד. הרופא מוסר חוות הדעת סיפר לוועדה, כי שלושה חודשים קודם לכן ביקר בבית חולים משוכלל ומתקדם בבירת גאורגיה והתרשם שיש שם טיפול רפואי סביר. "בארצות רבות בעולם", סיכם, "יש שירותי בריאות שנופלים ברמתם מבתי החולים בארץ, המצטיינים בפיתוח ומתן רפואה מתקדמת. לצערנו, אין בכך כדי להעמיד את הטיפול לרשות מי שלא זכאי לו על-פי החוק, וזאת, על חשבון התקציב החסר כאן". הוועדה ההומניטרית אימצה את חוות הדעת ולא הסכימה להעניק לאחיות מעמד בישראל. על החלטה זו הגישו השתיים השגה לוועדת השגה מיוחדת, אך ההשגה נדחתה. האחיות לא ויתרו, והגישו עתירה לבית המשפט המחוזי. הנשיא דוד חשין התרשם שחוות הדעת שעמדה בבסיס סירוב המדינה לתת לאחיות מעמד, הייתה ברובה בלתי רלוונטית, בייחוד מקום שהרופא - מוסר חוות הדעת מטעם משרד הבריאות - התייחס במסמך לתחומים לא לו, כגון יכולתן הכלכלית של המבקשות והנטל שיפול על משלם המיסים הישראלי. פסק הדין של הנשיא חשין חושף פגמים נוספים בהליך, כאשר חוות הדעת של המדינה לא הועברה לעיון האחיות, ולכן לא התאפשר להן להגיב לאמור בה באופן ענייני. בנוסף, בית המשפט לא נתן משקל להתרשמותו של רופא משרד הבריאות מאיכות הרפואה בגאורגיה על בסיס אותו ביקור. "חוות הדעת", הסביר, "גם אינה מפרטת מדוע ביקר ד"ר דור בגרוזיה, אלו טיפולים רפואיים סקר עת ביקר שם, באיזה בית חולים ביקר, האם בית חולים זה מציע את הטיפולים המסוימים להם נדרשת העותרת 1, ומה נכלל באותו 'טיפול סביר' שהוא טוען כי יתאפשר לעותרת 1 לקבל בארץ מוצאה". בסופו של דבר העדיף בית המשפט את עמדתם של רופאי הדסה המטפלים באישה, ודחה את הדברים הכלליים והבלתי-רלוונטיים שנטענו בחוות הדעת מטעם משרד הבריאות. חשין ביטל את החלטת הוועדה, וקבע שבנסיבות העניין הקשות של שתי האחיות מוצדק להעניק להן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, תוך חיוב המדינה בהוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל.