שוב ושוב אנו עדים למחזה האבסורד בו הכפפנו את עצמנו לגורמים המשפטיים במדינה. החל בבית המשפט העליון, עבור דרך היועץ המשפטי לממשלה, יועצים מטעם, ושלל יועצים לפעילות קרבית כזאת או אחרת.
שוב לא שואלים מה נכון לעשות, או מה טוב לתושבי ישראל, אלא שאלות כמו האם זה יעמוד במבחן הבגץ? האם אפשר להגן על זה בבגץ?, מה יגידו אויבנו?, וכיצד יקבלו את השינויים המתבקשים בעולם.
לאחרונה עלו על סדר היום מספר נושאים שהמחישו זאת בגלוי ובאופן בולט,- הראשון היה מניעת קידומם של שופטים המקילים בדין, שומו שמים, המורמים מעם יצטרכו לעבור חוות דעת בוחנת, האם פעלו נכון אם לאו, זה הרי לא ייתכן לגבי אלילים מטעם עצמם, ולכן במקום זה הסכימו להתפשר על הגדלת עונשי המינימום, וקביעה בחוק עונש מינימלי לזורקיבקתבים ומידי אבנים, וגם זה בהוראת שעה ולא בחוק ממוסד.
להזכירכם כי זורקי האבנים אינם מזן מיוחד, הם לא רק נמנים על האוכלוסייה הערבית, גם חרדים זורקים אבנים בשבתות, מחללים את השבת ואין פוצה פה ומצפצף .והגיע הזמן לעשות אחידות בנושא זה.
מקרה שני מינוי
גל הירש למפכל המשטרה. מבלי לדון אם הוא ראוי אם לאו, היועץ המשפטי החליט כי צריך לבחון את הנושא לעומק, ועד שלא ינקה את גל (אם ינקה) מכל הלחשושים והרכילויות המתלוות, הוא לא יכשיר את המינוי. כמובן שוועדת טירקל לא תכשיר את המינוי בלי חוות דעתו של היועץ, ואנו נמצאים בסחרחרה מבלי שאנו משתלטים על כך.מערכת היועץ המשפטי קרי הפרקליטות אינה רוצה עליה בקורת, ולכן נלחמת בחרוק שיניים נגד המבקרת שמונתה לאחרונה הילה גרסטלשיהיא בשר מבשרם, לא חלילה מישהו מעורכי הדין אלא שופטת בדימוס.
כללי הפתיחה באש - רוצים לשנותם, אופס לא יעלה על הדעת בלי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, והוא מצידו אומר אני צריך לבחון כיצד זה יעמוד במבחן הבגץ.זה אותו יועץ שממסמס את חקירת נושא הרפז מספר שנים וזה לא מפריע לו או למי מאנשיו.
הגענו למצב בלתי אפשרי שבו אנו נתונים לדיקטטורה של המשפטנים בכל הרמות, אסור לעשות כמעט דבר ללא שהמשפטנים יאשרו זאת וגם זה בערבון מוגבל. החוק הפך לאחד מכלי המלחמה החמורים ביותר בידי המשפטנים, הפוליטיקאים אינם יכולים לזוז ימינה או שמאלה ללא יועץ משפטי שיאשר את הצעדים. אז כשאנחנו מברכים תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה בואו נעשה משהו לטובת המדינה כי אחרת אנחנו מאבדים את עצמנו לדעת בעזרת המשפטנים.
