בשנים האחרונות מתקיים ויכוח בין ארגוני ההורים למערכת החינוך על-כך שימי החופשה של העובדים במשק אינם שווים לימי החופשה של הילדים הנמצאים במערכת החינוך.
הצעת החוק של חברת-הכנסת
רחל עזריה אשר עברה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לעשות סדר בנושא זה.
פירוט לגבי הצעת החוק הצעת החוק, המהווה למעשה תיקון לחוק "חופשה שנתית", קובעת כי מספר ימי המינימום של עובד שכיר במשק יגדל מ-14 יום ל-21 יום (כנהוג ברוב מדינות הOECD).
ההסבר לגבי הצעת החוק חוק "חופשה שנתית" חוקק בשנת 1951.
הוא קובע כי בין השנה הראשונה לשנה הרביעית בה אדם עובד במשק, הוא זכאי לארבע-עשרה ימי חופשה שנתית (כאשר בפועל חלוקת ימי החופשה היא ארבעה ימים בסוף-השבוע, ועשרה ימים בימי חול).
בשנה החמישית מספר ימי החופשה עולים לששה-עשר (כאשר בפועל העובד זוכה לשנים-עשר יום), בשנה השישית זה עולה לשמונה-עשר יום, וכך הלאה.
כלומר: כדי להגיע לעשרים ואחד יום ימי חופשה, צריך לעבוד שתיים-עשרה שנה אצל אותו מעסיק (דבר שהוא בעייתי במציאות של היום).
במצב שוק העבודה היום, אדם נאלץ להחליף מקום עבודה תוך 4-3 שנים, ולכן הצעת החוק הנוכחית אינה עולה בקנה-מידה עם המציאות התעסוקתית.
למשל, לפני נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת 58% מכלל העובדים במשק מעל גיל 35, עבדו במקום עבודה אחד, ואילו אנשים עד גיל 35 נוטים להחליף מקום עבודה בממוצע תוך 4.6 שנים.
כלומר: רוב העובדים במשק לא עובדים במקום עבודה קבוע במשך חמש שנים,ולכן רוצה ח"כ עזריה להביא לכך שכבר בשנה הראשונה יצבור העובד 15 ימי חופשה.
המצב במדינות אירופה במדינות רבות כגון: אירלנד, איטליה, הולנד ובריטניה אומץ רף של 20 ימי חופשה (לא כולל סופי-שבוע וחגים). בצרפת הרחיקו לכת ואף הגיעו לשלושים ימי חופשה.
בישראל, בקנדה ובמקסיקו, מספר ימי החופשה הנו מועט.
התנגדות ארגוני המעסיקים בעוד ארגוני העובדים וההורים תומכים בהצעת החוק של ח"כ עזריה, ארגוני המעסיקים מתנגדים להצעת החוק משני טעמים עיקריים:
1: היות שהתחרות במשק הישראלי הנה נמוכה מאוד בשל שיעורי פריון נמוכים, חקיקה כבדה ועלויות ייצור גבוהות, לא יצליחו העסקים להתחרות עם רוב מדינות העולם, וכן לקיים עסקים בישראל.
2: עלות הצעת החוק הנה שבעה מיליארד שקל (דבר שהמדינה תתקשה להתמודד עמו עקב המיתון הצפוי במשק).
בימים האחרונים מנסה ח"כ עזריה להגיע להסכמות עם ארגוני המעסיקים, על הצעת החוק כדי שזו תעבור בכנסת בשלוש קריאות. אין ספק שאם זה יקרה, אני מניח שנצטרך לעבוד יותר לממן ימים אלו, אך גם נוכל לגדל את ילדינו הרכים (דבר שמשפחות מתקשות לעשות במציאות היומיומית).