X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
גם השופטת העליונה (לשעבר) דליה דורנר אינה מכירה בהגנה על חופש הביטוי של כותבים חיצוניים בעיתונות
▪  ▪  ▪
קניין רוחני [צילום: משה שי/פלאש 90]

כשמדברים על זכויות פוליטיות מדברים קודם כל על חופש הביטוי, ממנו נגזרים: חופש העיתונות, חופש המחאה וההפגנה. אלו הם עקרונות יסוד, שבתפיסת העולם הדמוקרטית ליברלית הנם עקרונות שאינם צריכים הסבר, ולמעשה גם בתפיסת העולם הסוציאל דמוקרטית והסוציאליסטית.
האדם אינו יכול לממש את עצמו ללא חופש הביטוי. חופש הביטוי שלו, פירושו החופש שלו לומר את דבריו כפי שהוא מוצא לנכון, כמו גם לומר את דבריו מבלי להיפגע (למשל להינזק על-ידי פיטוריו מעבודתו).
לחופש הביטוי יש משמעות של קניין רוחני. הרי מה שאדם כותב או אומר, זו יצירתו שלו, והזכות עליה היא שלו. הזכות אינה מסתיימת רק באפשרותו להתבטא אלא בתכני התוכן של דבריו.
לכן בכותבי מאמר או מכתב למערכת עיתון או אתר, מעצם היותו קניין רוחני שלי, אין זכות למערכת לשנות את מה שכתבתי. יכולות אומנם לעלות שאלות כמו: האם יש זכות לתקן שגיאות? לקצר? לנסח בצורה יותר בהירה?
אם ברורה כוונת הכותב, הרי ברור שמזכות האדם לכבוד, לאי פגיעה בשמו, נובע שיש לתקן שגיאות כתיב כדי שישמר כבודו, כמי שאינו כותב בצורה עילגת. אם העיתון דורש שיפורסמו רק מאמרים קצרים, הוא חייב להודיע על היקף המילים המקסימלי ויכול לסרב לפרסם מאמר ארוך מזה.
אם יש צורך לשפר ניסוחים, יש לקבל אישור מהכותב לכך. אין סיבה שמכתב או מאמר ששולח אדם חיצוני למערכת יפורסם בשינויים.
הדבר חשוב גם משום שמהבחינה המחקרית קיימת התייחסות לא מעטה למכתבים ולמאמרים שאנשים מפרסמים בעיתונות, ואם הפרסום אינו זהה למקור, יש משום פגיעה במחקר המתבסס על פרסום זה.
מסווה של עריכה
כל מה שנכתב עד כה, לא עמד לנגד עיני מועצת העיתונות מאחר שלא התייחסה למעמדם של כותבים חיצונים למערכת. כך אמר לי מפורשות פרופ' עמוס שפירא כשפגשתיו לפני שנים רבות (בשנות ה-90) לאחר שקראתי את תקנון המועצה ולא מצאתי בו כל התייחסות לסוגיה זו.
במילים אחרות, לכותבים, שאינם עיתונאי כלי התקשורת, אין הגנה על חופש הביטוי שלהם. אין מדובר בסוגיה תאורטית בלבד, אלא בסוגיה, שמבחינתי הייתה אקטואלית וממשית כבר מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. אותה העת התחלתי לפרסם מאמרים ומכתבים בעיתון הארץ, ומדי פעם בפעם שמתי לב שבמסווה של עריכה, מנוסחים מכתבי או מאמרי מחדש, שלא בהתאם לכוונתי ולרצוני.
כשניהלתי תכתובת עם מועצת העיתונות בעניין זה, הציע לי המנכ"ל אותה העת (ששמו נשמט מזיכרוני), לנסות מקרה של בוחן ולהתלונן על עיתון הארץ בפני מועצת העיתונות. בהבנתי שזה יסתום את הגולל על כתיבתי בעיתון זה, לא עשיתי כך.
אולם כשלפני מספר חודשים פרסמתי מאמר באתר "על צד שמאל" ששונה על-ידי העורך, נפתלי רז, לא הסכמתי עוד להבליג ופניתי למועצת העיתונות.
מנכ"ל מועצת העיתונות, אריק בכר, כתב לי במייל (מיום 4.6.15) ש"לכל מערכת עיתונאית יש זכות לערוך מאמרים לפני הפרסום. כותב רשאי להתנות את הפרסום מראש, בהימנעות מעריכה, ואז נותרה בפני העורך האפשרות שלא לפרסם. אין למועצה אפשרות לכפות שיקולי עריכה בכלי תקשורת". אולם גישתו זו מוטעית מיסודה. בסיס הזכויות היא זכות הקניין הרוחני של הכותב על יצירתו, ולא זכות כלי תקשורת לערוך המאמר או המכתב. אם אין קיימת הפנמה של עקרון יסוד זה, לא ניתן כלל לקיים עולם דמוקרטי ליברלי בהקשר להחלפת דעות בוויכוח. אסור גם להפוך סוגיה טכנית לסוגיה מהותית. כלומר אם יש צורך לשנות מאמר או מכתב, צריך בהכרח לקבל אישור הכותב, ואין צרכי התנהלות המערכת יכולה לשנות התנהלות זו.
לאחר תשובת מנכ"ל מועצת העיתונות שלחתי מכתב לנשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר (30.6.15) ובו הערתי "ברצוני להפנות את תשומת לבך שעד כה אין התייחסות התקנון האתיקה של מועצת העיתונות לסוגיית זכות הקניין הרוחני של הכותבים. אני מצפה שתמצאו לנכון לעשות זאת. על חשיבות חופש הביטוי של כל הדעות, כתב ג'ון סטיוארט מיל בעניין זה - "אילו היו כל בני אדם מחזיקים בדעת אחת ורק אחד בדעה מתנגדת, גם אז לא היו הללו רשאים להשתיקו".
אולם פניה זו לא שינתה את דעת מועצת העיתונות. דומה שזו אכן מדובר במועצת העיתונות ולא במועצה להבטחת חופש הביטוי, מה שהיה מחויב להיות אחד מתפקידיה.
פנייתי לעורך "העין השביעית" שוקי טאוסיג העלתה חרס. ראשית הוא טען כלפי במכתבו מיום 25.9.15 שאני "גוזר גזירה שווה בין חופש הביטוי לבין קניין רוחני, בעוד ששתי הזכויות הללו נפרדות. הקניין הרוחני אינו נגזרת של חופש הביטוי דווקא (שאינו מעוגן בחוק במדינתנו חסרת החוקה), אלא עומד בפני עצמו ובא לידי ביטוי חוקי בחוק זכויות יוצרים". על כך יש להשיב שהקניין הרוחני אינו נגזרת דווקא של חופש הביטוי, אך כן יכול להיות כזה במדינה דמוקרטית ליברלית בה מוגנות הזכויות. חוסר קיומה של חוקה מחזק את טענתי על מהות הפגיעה ולא נותן לה הכשר.
עורך העין השביעית טוען גם שאני גורס "ששכתוב מכתב למערכת על-ידי המערכת הנו פגיעה באותה זכות - אולם האם העריכה המדוברת אינה בגדר שינוי סביר המותר בחוק זכויות יוצרים"? יש לענות על כך, שאין זה כלל סביר שלפי חוק זכויות היוצרים יכול צד אחד לשנות משהו באופן חד-צדדי בכל מה שקשור לזכות הקניין הרוחני.
הבעיה שוב אינה החוק הקיים, או הנוהג, אלא הפרת עקרון פילוסופי עקרוני מבחינת החשיבה הליברלית. מאחר שכך אני גם סבור ההפך ממה שמציע הכותב. בעוד הוא מציע שאציין "במאמרים שאתה שולח כי אינך מסכים לשכתובם", אני סבור שאסור לשכתב מאמרים אלא רק בהסכמת כותביהם.
בשורה התחתונה אני מוצא בכל הסוגיה הזו עדות נוספת לאי הפנמתה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל הנסבה על זכויות הפרט.

תאריך:  12/10/2015   |   עודכן:  12/10/2015
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות יוסי ברנע לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
חופש הביטוי ושתיקת מועצת העיתונות
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
מדהים
ה.א  |  12/10/15 14:50
2
הדאבל-סטנדרט עובד גם על הסמואל ל"ת
מנחם22  |  13/10/15 20:44
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
שמעון זיו
כל ארגון בסיומו של יום בנוי על כוח האדם שהוא מגייס, הניצבים של המחר הם השוטרים של היום, ואם הם לא יתחילו מהיום לחנך אותם ולהתוות להם את דרך הישר כי אז לא עשינו דבר
אהרון שחר
הפתרון לבעיית הפליטים והמהגרים הוא אחד ויחיד ואין בלתו    קצת מורכב לביצוע, אך לא משהו שהאנושות לא מסוגלת לעשות    אין מקום לתרבות האיסלאם בתוך תרבות המערב ויש ללכת על הפרדה
רפאל בוכניק
בעיתוי הנוכחי ברי כי לב העניין הוא הר-הבית, כאשר המוח המתכנן הוא היוזם שמועות הכזב המותיר את ישראל חסרת אונים כמעט, באופן המותיר בידיה את האופציה הכוחנית, זו המצטלמת היטב ומוסיפה נדבך בעייתי לדימוי הבינ"ל של ישראל, שגם כך מצוי בשפל
איתמר לוין
ארגון הפרקליטים מצרף חובבנות תהומית לשקריו הבוטים סביב המלצות גולדברג, וכעת מספר שהוא שוקל לעתור לבג"ץ. חוץ מזה, אם ההמלצות הן כזה ניצחון כמו שהארגון טוען - נגד מה בדיוק הוא מתכוון לעתור?
מיכאל מנקין
3 נקודות מדיניות-ביטחוניות: כיצד מחפה נתניהו על המצב הביטחוני בביטחון עצמי    ממה מפחד הרצוג    ומה היה דחוף לחברי המחנ"צ לעשות כשצעירי העבודה יצאו להפגין?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il