הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן. נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן. וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ: (אבות ב:א)
הרשות שעליה הזהירו חז"ל בשעתם הייתה אזהרה לשעתה ולעתיד לבוא. בעינינו ראינו שאזהרה זאת תקיפה גם בימינו אנו לגבי אותה "הרשות" דמתקרייא פלשתינית והידועה בציבור בכינוי "קן הצרעות המזרח תיכוני". השומע והקורא את הכרזות "נשיא" הרשות ללא הרשות, דלית בה לא דין ולא דיין אבל כבר יצא שמעה למרחקים בגין מורכבותה והשלכותיה לגבי "המצב", "מערכת מורכבת", "מצב מסובך" וכיוצא באלה התארים המנסים לְשֵׂבֵּר את האזן נותנים מינוח של מביני דבר, כשלמעשה הסיבוך הוא בהבנת הנקרא ופשוטו של מקרא. לפי חוקרים שישבו על מדוכה זאת רבות בשנים יוצא דבר מעניין.
אין כיום הסכמה גורפת על הגדרה פורמלית של מערכת מורכבת, אולם ההגדרה הנפוצה היא הגדרת מערכת מורכבת כמערכת המכילה מספר גדול של מרכיבים אשר משפיעים זה על זה. שני הגורמים המרכזיים המבדילים בין מערכות מורכבות למערכות פשוטות הם קיומם של מסלולים מעגליים בתוך המערכת דבר המוביל להיווצרות משובים חיובים ושליליים, והעובדה שבמקרים רבים חלקי המערכת הם מערכות מורכבות בעצמם. (ו"פ)
וזאת התובנה המשמעותית ביותר בתיזה של ההסבר. קרי, אין הסבר מדויק. אז מהיכן שואב אותו משתמש את כוחו להשתמש במונח "מורכבות" בו בזמן שהמונח אינו ברור כלל ועיקר. זאת ועוד:
גורמים אלה מובילים להתנהגות לא לינארית של המערכת, ולכן המערכת אינה עונה על עקרון הסופרפוזיציה (כלומר התנהגות המערכת אינה סכום של התנהגויות כל אחד מחלקיה בנפרד). דבר זה מוביל לכך שקשה מאוד לחזות את התנהגות המערכת בצורה מדויקת, ובמקרים מסוימים עשוי אף להוביל להתנהגות כאוטית. (ו"פ)
כלומר, שישנה סבירות מאוד גבוהה שבמהלך ה"מערכת המורכבות" תהיינה הפתעות. פשוטו כמשמעו. מחד "אי-אפשר לחזות וכו, ומאידך "עשוי המצב להוביל להתנהגות כאוטית.
נמצאנו למדים דברים פשוטים. א. למרות "מורכבותה", המורכבות הינה מלאכותית. ב. אי-טיפול בה לא רק שעשוי להוביל לכאוס אלא אי-טיפול ב"מורכבות" הוא הגורם לכאוס. זאת ועוד, הדרך להגיע לטיפול הוא על דרך ההפשטה. כשנראה המצב "מסובך" אפשר לנקוט כמו בסיפור אלכסנדר מוקדון והקשר הגורדי.(ע"ע) או לשבת שבע שנים ועוד שבע שנים שבעתיים ימים ול"טכס עצה", להכנס למו"מ ארוך וסיעור מוחות מלהיב ומתיש על-מנת "לפתור את הבעיה". אך דא עקא, הניתוח הצליח אבל החולה נפטר על שולחן הנתוחים, תרתי משמע. להיות אנליטי זאת מעלה גדולה אבל להתחבט בחיבור אחד ועוד אחד זאת מגרעה שאין למטה הימנה. לימדונו רבותינו ממתוך המקרא, "שופך דם האדם באדם דמו יישפך". "הקם להרגך השכם להרגו". "עניי עירך קודמים". "כל היוצאין להציל חוזרין למקומם - אם באו על עסקי נפשות או שערכו מלחמה או שצרו סתם – יוצאין עליהן בכלי נשק...וכשיצילו את אחיהן, מותר להן לחזור בכלי הנשק שלהן למקומם בשבת, כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא." (שלא ירצו לצאת אם לא נתיר להם לחזור).
אז מה בדיוק ה"מורכבות"?
חזקו עלינו דברי שלמה המלך שאמר בחכמתו דברים רבים. אחדים מהם מנסרים בחלל העולם כגלגל חמה וכהמונה של רומי גם יחד: "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז:כט) ורבו המפרשים על מקרא זה ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. עד כאן לעניין פשיטות המורכבות.
ואמנם דברים אלה נכתבים מריחוק מקום אבל מקירוב לב. הצעדים בהם מדינה ריבונית חייבת לנקוט ללא עוררין, ואפילו לזמן קצוב, הם כדלהלן:
- עוצר כללי על האוכלוסייה המתקוממת.
- ממשל צבאי והקמת משרדי קישור עם נציגים וכו'.
- חברי הכנסת המסיתים יעמדו לדין ויסולקו מהכנסת על הפרת אמונים, הסתה, המרדה, יצירת קשר עם אויב, אי-ציות לנציגי משטרה וצבא וכל המשתמע מזה. כולל שלילת אזרחות וגירוש מהארץ.
- הפסקת משכורות לאלה המשתכרים מקופת המדינה כולל ביטוח רפואי ולאומי, קצבת ילדים ושאר ההטבות.
- הגליית ראשי ה"ממשל" לארץ המוכנה לקבל אותם. קרי, איסור שהייה על אדמת ישראל שטחי A,B,C, D, E, וכל השאר. שיצטרפו לעזמי בשארה לאלתר.
- איסוף כל כלי הנשק מ"הסכם אוסלו" והעברת המוטבים ממשרותיהם במוסדות ציבוריים וחיוב המגזר הפרטי לא להעסיק ערבים.
- תמריצים למעסיקים "עבודה עברית". עדיף על פרשיות הפיצויים לנפגעי פעולות איבה.
- ה' יהיה בעזרנו ויצליח דרכנו.