לפני חודשים ספורים צפיתי בתוכניתו של פרופ' יורם יובל 'שיחת נפש', וכך התוודעתי לראשונה לבחורה הערביה המקסימה לוסי האריש, ילידת ישראל, שסיפרה בענווה על ילדותה בדימונה, על חוויותיה האישיות הקשות כילדה ועל הקשיים שחוותה בבית הספר היהודי שם למדה כערביה יחידה בכל בית הספר.
לוסי, אישה עדינה יפת מראה ונעימת סבר, גילתה שהנסיונות הלא פשוטים שעברה בחייה רק חישלו אותה, אכן עשתה חיל כצעירה ברוכת כשרונות כשלמדה עיתונאות ושפות, השתתפה כשחקנית בסרט ואף דיגמנה בהצלחה.
בשנה האחרונה הצליחה לממש את יכולותיה וקיבלה תפקיד חשוב כמנחה בתוכניות טלוויזיה וכך הפכה דמות מוכרת לצופה הישראלי.
לוסי זכתה בצדק רב להדליק משואה ביום העצמאות האחרון והופעתה הבלתי נשכחת בטקס נצרבה בזכרוני. בכמה משפטים קצרים הודתה בהתרגשות למדינת ישראל שאיפשרה לה את מימוש שאיפותיה וסיימה: "לתפארת מדינת ישראל". הלפיד הודלק ומיד נשמעו מחיאות כפיים רמות וממושכות כהערכה מהקהל הנרגש.
בסוף השבוע האחרון התפרסם באינטרנט קטע בו לוסי העיתונאית לא יכלה לעצור בעדה לנוכח ההתפרעויות ומעשי הטרור ברחובות הערים בישראל ובמיוחד בירושלים, והתבטאה באומץ לב כשהטיחה במנהיגים הערביים על כך שהם עומדים מאחורי השנאה ומעודדים צעירים לשלוף סכינים ולהרוג יהודים חפים מפשע, ובסופו של דבר הם עצמם נהרגים לשווא.
שברי זכוכיות לוסי לא חסכה מילים קשות מהח"כים הערבים שבדבריהם מדליקים תבערה בהר-הבית הנפיץ מבלי לתת דעתם על תוצאות דבריהם ודווקא מהם ציפתה להוריד את הלהבות, סיימה כשהיא נסערת.
בהמשך הכתבה צולמה לוסי בביתה בחברת הוריה. שם גילתה שבעקבות דבריה הפכה קורבן לאיומים קשים על חייה מצד הערבים, כאלה שמוטב לא לחזור עליהם. גרונה נשנק כשסיפרה בתדהמה שגם השמאל בישראל תקף אותה על דבריה! אמה האוהבת והדואגת סיפרה שגם בקרב המשפחה אומץ לבה של לוסי גרם לקרע. לוסי הקשיבה ושפתיה רטטו. עוד מעט קט ועמדה לפרוץ בבכי. לא היה צורך במילים נוספות.
לוסי האריש, אישה צעירה, חכמה ונבונה, שקולה ואמיצה. רבים רבים דיברו מגרונה.
ואני, כל כך רציתי לחבקה ולאמצה אל לבי.
הערביה השנייה שגרמה לי להתרגש, היא אלמונית שגורלה הפך לרגע כהשתקפות לגורל כולנו בימים אלה.
בחדשות מוצ"ש דיווחו הכתבים על אירועי הטרור הנורא ביממה האחרונה בצירוף תמונות מהשטח. אחר כך המצלמה התמקדה בשיירת מכוניות מירושלים המערבית למזרחית ולהפך, כשהנוסעים תקועים בפקק המתחייב מבידוק ביטחוני.
במכונית קטנה ישבה נהגת מוסלמית המומה, לצידה עריסת תינוק וסביבה שברי זכוכיות והרס בתוך המכונית. כך הייתה היא עצמה קורבן למטח אבנים שנזרקו לעברה משכניה הערבים שמטרתם הייתה לפגע ביהודים.
האם הצעירה לא אמרה מילה. ישבה חסרת אונים ליד ההגה ורק הלעיטה את פניה בידיה ובכתה חרש. ואני היהודיה כל כך רציתי לנחם אותה בשתיקה.
כך נראה חודש חשוון תשע"ו וזאת תמונת המצב המטורף הנשלט על-ידי מטורפים מוסתים.
