יומיים אחרי שהונהג שעון החורף בארץ, וכבר נשואות עיני בערגה לשעון-קיץ תמידי. במדינה כשלנו, עם חורף קצרצר, הוא ממש מתבקש מאליו.
ערכו של שעון-קיץ, המתפרס על פני כל חודשי השנה, לא יסולא בפז. יתרונותיו אינם מוטלים בספק כלשהו. הוא תורם לחיסכון באנרגיה, מסייע להגברת התפוקה במשק, מצמצם באורח משמעותי את תאונות הדרכים, מונע דיכאון עונתי, האופייני בעיקר לגיל הזהב; ומאפשר לילדים, המשוועים לשחק עוד שעה מחוץ לביתם, שלא להיכלא, טרם זמן, בין קירותיו.
אלא שמה שחשוב יותר מכל אלה, במיוחד בימים של טרור אגרסיבי, הוא מקדם הביטחון שש דווקא בשעון הקיץ. אין לשכוח שאל מול התנכלויות חוזרות ונשנות מצד מחבלים פלשתינים - החושך רק מסייע להם. בחסות האפלה המוקדמת והממושכת קל להם יותר לדקור, או לדרוס, אזרחים תמימים ובסופו של דבר להימלט, עם הרבה פחות סיכויים להיתפס.
לא מספיק כך או אחרת, שעון החורף נראה מיותר ומזיק. עם זאת צריך להודות שבשנים האחרונות הוא בכל זאת הולך ומתקצר, לאחר שבחלונות הגבוהים כבר הסכינו עם חסרונותיו, ובעיקר נזקיו. אלא שגם הקיצור עדיין איננו מספיק.
את שעון החורף צריך לבטל סופית, ונותר לכן רק לקוות שזוהי עונתו האחרונה. בהקשר לכך ראוי להזכיר שבמדינות לא מעטות בעולם מונהג זה מכבר שעון-קיץ תמידי. במדינות אחרות, שאקלימן קר לאין ערוך מזה של ישראל, מונהג שעון-קיץ עד חודש דצמבר. הגיע, לפיכך, הזמן ללכת בעקבותיהן וללמוד משהו גם מן הגויים.
