כלכלות לא מעטות בעולם חוו היפר אינפלציה מטלטלת. מצב בו מחירי מוצרים עולים מדי יום ביומו ועלית מדד במאות ואף אלפי אחוזים לשנה מהווה עריסה אידיאלית לרעידות אדמה פוליטיות. היטלר עלה לשלטון כאשר האינפלציה ברפובליקת ויימאר הגיעה לרמה בלתי נתפסת בת אלפי אחוזים. גם אנחנו חווינו אינפלציה תלת ספרתית במחצית הראשונה של שנות השמונים, בשיאה הגיעה ל-500%, השאירה את רישומה המטלטל על המשק הישראלי.
העיתונאי תומס פרידמן שהוצב בישראל מטעם הניו-יורק טיימס הביע בפניי באותה תקופה את זעזועו מהאינפלציה בציינו שלשם קניית דירה בירושלים הוא כתב צ'ק שסכומו הרבה מיליונים, בשקלים ישנים, שמעודו לא כתב סכום כה גבוה.שאילתו הייתה כיצד האדם ברחוב מסתדר?
בכלכלה מניחים שאינפלציה כבושה ונשלטת היא נסבלת ואף רצויה. משום כך הממשלה מנסה לתכנן אינפלציה בת 1-3%. קביעת היעדים החלה ב-1992 ומאז לא הגיעו ליעד ב-75% מהשנים.
ב-75% מהשנים שבהן הוחמץ היעד, המדד בפועל היה מתחת ליעד. סביר להניח שקברניטי הכלכלה הפועלים תחת מוראות ההיפר אינפלציה מעדיפים דפלציה על חשש להיגרר להיפר אינפלציה. הטראומה מהיפר האינפלציה היא אחות לטראומת מלחמת יום הכפורים שהייתה אחד הגורמים לאינפלציה ולא הייתה תחבולה של ממשלת הליכוד שנועדה לפגוע בכוחה של חברת העובדים ההסתדרותית כפי שנטען בתוכנית מגש הכסף.אין ליחס לקברניטים דאז והיום תחכום כה רב.
המשק הישראלי נמצא על פתחי תהום הדפלציה. הדבר מתבטא ברצף של מדדים שליליים. העלול להיות מלווה בירידה בצמיחה ועם מעברה לצמיחה שלילית נוכל להכריז על מיתון. נראה שהן בנק ישראל והן האוצר לא מזדעזעים מהמגמה. כיווץ במחירים, שאינו נובע מירידת מחירי חומרי גלם בחו"ל, פוגע בצמיחה. הכלכלה יודעת כיצד לטפל במצב זה. התשובה היא הורדת רבית, מדיניות מרחיבה ייזום פעילות והורדת מיסים.
אך אליה וקוץ בה. אין לאן להוריד את הריבית. בנק ישראל יכול לצאת בתוכנית מסיבית של רכישת אג"ח ממשלתי ובכך לגרום לירידת רביות לטווח הארוך. במדיניות זו נהגה ארצות הברית. התוצאה הייתה שהסקטור העסקי הגדיל את רווחיותו ולא פנה להשקעות חדשות. הסיבה לכך היא הרחבה מסיבית של אי-השוויון בחלוקת ההכנסות. מספר העניים גדל כמו אצלנו ולא ניתן היה לעודדם להגדיל את צריכתם מאחר שעני נשאר עני.
האוצר היה מודע לבעיה וחשב שייתן דחיפה על-ידי הורדת המע"מ אך מצא שההורדה התגלגלה אל הצרכן הסופי רק בחלק מזערי. אם הוא רוצה להיות אפקטיבי עליו להוריד מע"מ על מוצרים כגון: מים, חשמל, מצרכי יסוד, תחבורה ציבורית וכדומה. זוהי הדרך היחידה להגדיל את כושר הקניה של השכבות העניות ומעמד הביניים דבר שיכול לבלום ירידה בצמיחה. אם לא ינקטו במדיניות המתאימה אנו עלולים להיכנס לסחרחורת מיתון שתהיה מסוכנת לא פחות מההיפר אינפלציה המוכרת.