תחילה חשבו שראש הממשלה הוא זה שיקבל את תיק הכלכלה מידיו של השר דרעי, אבל אז נכנסה לתמונה מפלגת לפיד אשר פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, בציפייה שיימנע את כניסתו של ראש הממשלה לתפקיד החדש, וזאת בשל הדיון התלוי ועומד בבג"ץ בכל הנוגע לריבוי התיקים של ראש הממשלה, ובייחוד לאחר הערתו של השופט מלצר שלטעמו אסור לראש הממשלה לכהן גם כשר בממשלה לאור שינוי שבוצע לאחרונה בחוק יסוד הממשלה.
יש להניח שאם היועץ המשפטי לממשלה לא ימנע את מינויו של ראש הממשלה לתפקיד ("לא יכול להגן עליו בבג"ץ"), מפלגת לפיד תעתור לבג"ץ בבקשה למתן צו ביניים אשר ימנע את המינוי עד מתן החלטה בבג"ץ בנוגע לריבוי התיקים של ראש הממשלה.
אגב, לדעתי טעה השופט מלצר בשני היבטים: 1. בשיטתנו האדבסארית, לא אמור השופט לשנות את כתב העתירה. אין הוא אמור להיות דוברם ויועצם המשפטי של העותרים, ומה שעשה כאן השופט מלצר, הוא בפועל "נתן טיפ" למפלגת לפיד. הוא גם גילה דעתו מראש, וכתוצאה מה"טיפ" הזה, מפלגת לפיד הרחיבה את עתירתה.
2. ראש הממשלה הוא בפרט שר, ועל-פי חוק יסוד הממשלה, שר יכול לשאת יותר מתיק אחד.
בכל מקרה, גם אם רעיונותיו המקוריים של השופט מלצר לא יתקבלו על-ידי חבריו למותב ולא יימצא פגם חוקי / חוקתי עקרוני בריבוי התיקים של ראש הממשלה, עדיין ייתכן שבג"ץ ימנע את ריבוי התיקים המוגזם, לכאורה, של ראש הממשלה (או כל שר אחר) על-רקע אפשרי של "אי סבירות קיצונית".
ואז אנו שומעים שחבר ממשלה אחר יקבל את תיק הכלכלה, וחייב הוא להיות איש מאוד מאוד נאמן לראש הממשלה, על-מנת שבאמת יקיים בחתימתו את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ולא יתחרט וייכנע ללחצים שעתיים לאחר שיקבל את התפקיד, ועולה שמו של השר
חיים כץ, כאחד אשר אמור לוותר על משרד הרווחה ולקבל את משרד הכלכלה.
וגם כאן עולות שאלות: 1. השר חיים כץ נלחם על משרד הרווחה בשיניים, ראש הממשלה נטה לתת אותו לשרה
מירי רגב, וחזר בו לאור התעקשותו של חיים כץ, מה שהביא את מירי רגב לתרבות, ולעימותים מול יריביה הפוליטיים המרובים בשדה התרבות, ומה פתאום עכשיו לשנות?
2. השר חיים כץ לא השתתף בכל סיפור הגז, הן בממשלה והן בכנסת, עקב חשש ל
ניגוד עניינים שהוא בעצמו פירט בפני הציבור, החזקת מניות של חברות הקשורות בגז וקשר אישי עם
קובי מימון שהיה או שהינו עדיין בכיר בישראמקו אשר יש לה אחזקות בשדה הגז תמר.
לא לילד הזה התפללנו.
