שבוע בלונה פארק

הבה ונראה את ההספקים של ממשלת נתניהו בשבוע האחרון. 1. בנימין נתניהו מינה לראש מטה ההסברה הלאומית אדם גס רוח, שביזה בפומבי את נשיא המדינה וגידף את נשיא ארה"ב ושר החוץ שלה. האם בלשכת נתניהו לא עשו את בדיקת הרקע השטחית ביותר, שהתקשורת ביצעה בתוך שעות בודדות? האם נתניהו ואנשי צוותו לא יודעים לקרוא פייסבוק? או שהם לא חשבו שיש לאמירות הללו משמעות, במיוחד בתפקיד המסביר הלאומי? 2. משה יעלון יצא לקרב. לא נגד חיזבאללה, לא נגד חמאס, לא נגד דאעש. נגד מירי רגב. ועל מה - על השאלה האם גלגלצ תפוצל או לא. אין לשר הביטחון כמה דברים טיפה יותר חשובים לעסוק בהם? 3. אורי אריאל החליט שהוא צריך לעסוק בבעיית חתולי הרחוב. הוא דיבר עם מישהו לפני שהציע לגרש אותם מהארץ? הוא דיבר עם מישהו לפני שחזר בו מהצעתו לגרש אותם מהארץ? 4. אריה דרעי התפטר ממשרד הכלכלה כדי שאפשר יהיה להעביר את מתווה הגז. לא ברור לאיזה משרד הוא ילך כעת: נגב וגליל, או שמא פריפריה, ואולי רווחה. מישהו עצר לרגע לחשוב מה המשמעות של החלפת שר אחרי חמישה חודשים? מישהו עצר לרגע לחשוב מה זה משדר לגבי הרצינות שבה חברי הממשלה רואים את תפקידיהם? 5. נתניהו הוא עכשיו ראש הממשלה ושר החוץ ושר התקשורת ושר הכלכלה והשר לפיתוח איזורי. הוא ואנשיו באמת לא מרגישים כמה שזה מגוחך? הם באמת שכחו שיש עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ בשאלה האם ראש הממשלה בכלל יכול להחזיק בתיק נוסף? הספק לגמרי לא רע לשבוע אחד - אם היה מדובר בסדרת סאטירה טלוויזיונית. הבעיה היא, שאלו הם החיים האמיתיים. הבעיה היא, שכך נראית החבורה שאמורה להבטיח את בטחוננו, שלומנו ורווחתנו. הבעיה היא, שזה היה שבוע אופייני למדי ללונה פארק המכונה "ממשלת ישראל ה-34". הבעיה היא, שבניגוד למראות המעוותות של הלונה פארק - מה שאנחנו רואים כאן הוא המציאות.