הערר הנדון הוגש בגין החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, להתנות היתר בנייה ברחוב הליך בחיפה בחתימת מגישי הבקשה על כתב התחייבות, לפיו הם מתחייבים בין היתר לבצע את תנאי היתר הבנייה בדבר סלילת חלק יחסי של דרך והעברת הדרך. על-פי ההתחייבות הנדרשת, יהיה עליהם לעשות זאת על חשבונם בכל עת שיידרשו ולפי דרישה ראשונה של הוועדה המקומית.
במסגרת הדיון בוועדת הערר נמסר, כי מזה שנים הוועדה המקומית מחתימה את מבקשי ההיתרים בתחום התוכנית על התחייבויות מסוג זה. אלא שוועדת הערר - בראשות עו"ד דקלה מוסרי-טל - סברה, כי מדובר בהתחייבות לא חוקית בה מעבירה לכאורה הוועדה המקומית את החובה החלה עליה להפקיע מקרקעין על-פי דין, לידי ציבור בעלי הנכסים, תוך התעלמות מהוראות הדין.
עוד ציינה ועדת הערר, כי הוועדה המקומית מבקשת להעביר את נטל סלילת הכביש מעצמה אל ציבור בעלי המגרשים בתחום התוכנית, זאת במקום לנהוג על-פי דין ותוך הטלה בפועל של הוצאות והתחייבויות, מעבר למתחייב מפעולות, אגרות והיטלים שאזרחים מחויבים לשאת בהם על-פי דין.
ועדת הערר קבעה, כי הוועדה המקומית אינה רשאית להציג דרישות מסוג זה מבעלי הנכסים, תוך שהיא מתפרקת מחובותיה על-פי דין, ותוך ניצול עמדת כוח כמוסד האמון על הנפקת היתרי בנייה אל מול מבקשי ההיתר התלויים בה. על יסוד האמור התקבל הערר (8.10.15) והתנאי בוטל.
