אני מציע לאזרחי ישראל לא לעצור את נשימתם בציפיה להחלטתו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו לגבי מינויו של ד"ר
רן ברץ לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי.
נתניהו יעשה, כדרכו, רק מה שישרת את האינטרסים הפוליטיים שלו, הוא ישקלל את כל הנתונים במאזן של רווח והפסד פוליטי ואז יקבל את ההחלטה. הנזק המדיני כבר נגרם לישראל, גם הנזק לתדמיתו, לכן הוא איננו ממהר.
מלכתחילה הוא דחה את ההחלטה עד לחזרתו מהביקור בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא אובמה, נתניהו השאיר את ד"ר רן ברץ בארץ כי גם הוא הבין, בדיעבד, את בעייתיות המינוי בעקבות הסערה התקשורתית והמדינית שפרצה בישראל ובעולם, עכשיו, כפוליטיקאי מנוסה, הוא ינסה לצאת מהסקנדל במינימום נזקים פוליטיים.
גם לפגישתו עם הנשיא אובמה יש השפעה גדולה על החלטתו בעניין רן ברץ, הנשיא אובמה שיגר אמש את סגנו
ג'ו ביידן שהעביר מסר חד כתער לראש הממשלה.
"אין שום הצדקה שפקיד ישראלי ישמיע דברים פוגעניים נגד שה"ח קרי שעבד כל כך קשה וזמן רב כל כך עבור ישראל, אין שום תירוץ ואסור שתהיה סובלנות לכך שחבר בממשל הישראלי יתייחס לנשיא ארצות הברית בשמות גנאי, נקודה. נקודה. נקודה", הבהיר סגן הנשיא ביידן.
האמריקנים יודעים היטב לעשות זובור לישראלים סוררים, הם כבר עשו זובור לשר הביטחון יעלון בעקבות התבטאויותיו על הממשל, אבל רן ברץ איננו שר הביטחון, הוא רק מועמד לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי וגם אם ימונה בסופו של דבר לתפקיד הוא יהפוך ל "סדין אדום" בבית הלבן ובמחלקת המדינה בדיוק כפי שרון דרמר השגריר שלנו בוושניגטון שרוף שם לחלוטין, את המחיר משלמת בכל מקרה מדינת ישראל.
להערכתי אם הפגישה של נתניהו עם הנשיא אובמה תצליח, מבחינתו, יש סיכוי סביר שהוא יתחשב בעמדת הנשיאות האמריקנית בעניין מינויו של רן ברץ וינטוש אותו כפי שנטש רבים מדובריו, ראה ערך אייל ארד, שי בזק, אודליה כרמון, אביב בושינסקי ועוד רבים אחרים.
ערך הנאמנות לא קיים אצל בנימין נתניהו, רק ערכי האינטרסים האישיים והניצול עד תום, מאידך-גיסא, אם הפגישה עם אובמה לא תעלה יפה ייתכן שנתניהו לא יחמיץ את תאוותו ותשוקתו לתקוע אצבע נוספת בעינו של הנשיא האמריקני, וימנה את ד"ר ברץ לתפקיד.
ההסברה הישראלית לא באמת מעניינת את נתניהו, כל הסמכויות ותפקידי ההסברה הממלכתיים הם מבחינתו סחורה פוליטית שאפשר לחלקה בין שרי הממשלה כדי שירגישו חשובים, נתניהו בטוח שהוא המומחה מספר אחד בהסברה ובתקשורת, אז מה אם ד"ר ברץ איננו עיתונאי או דיפלומט מנוסה ואין לו ניסיון בתקשורת, נתניהו מחפש פקיד טכני שיבצע את הנחיותיו ויפיץ את הספינים של לשכת ראש הממשלה.
על-פי גורמים במערכת הפוליטית, לשכת נתניהו פועלת לשכנע שרים שיצביעו בממשלה בעד המינוי של רן ברץ אולם מה שמעניין הוא שחלק מיועציו ומקורביו של ראש הממשלה כבר מתנער, בשיחות פרטיות,מקשר כלשהו למועמדותו של ד"ר רן ברץ לתפקיד, כפי שנאמר "להצלחות יש אבות רבים אך הכישלון יתום".
הקשר בין נתניהו לברץ נוצר כבר לפני כמה חודשים, פתאום אין הסברים לשאלה מי חיבר ביניהם ומי הריץ אותו לתפקיד.
נכון לעכשיו הרושם הוא שד"ר ברץ מתבצר בעמדותיו ואיננו שוקל אפילו להסיר את מועמדותו לתפקיד, הוא ממתין לראות מה יחליט ראש הממשלה, בכל מקרה הוא כבר הפך ל"ברווז צולע" לפני שבכלל נכנס לתפקיד וכבר למד על בשרו את האמרה "חיים ומוות ביד הלשון".
כדאי שד"ר רן ברץ ישקול היטב את דרכו, גם אם יקבל עכשיו גיבוי מנתניהו וימונה לתפקיד אין לו שום סיכוי להצליח בו, לא רק בגלל שאין לו שום ניסיון בתקשורת, פוליטיקה או דיפלומטיה ציבורית, הוא יגלה מהר מאוד שהוא רק עושה עבודה טכנית, נתניהו בטוח שהוא המבין הגדול ביותר בתקשורת ובהסברה, הוא אוהב יועצים חנפנים ולקקנים מסביבו ולא דעתנים כמו ד"ר ברץ, יועצים שמטפחים לו כל הזמן את האגו, בנימין נתניהו ינהג כלפי ד"ר ברץ כפי שנהג בקודמיו, הוא ימהר להאשים אותו בכל פשלה תקשורתית או הסברתית, בכל פרסום שלילי עליו ועל בני משפחתו.
נתניהו בטוח שהוא האב של כל ההצלחות, לכל הכישלונות והמחדלים אחראים רק יועציו ונאמניו, הוא לעולם לא טועה, בטח שלא בכל הקשור לתקשורת והסברה. בשביל מה ד"ר ברץ צריך את זה?
