חסידי הכיבוש

א. חידוש צניחה

כדי לשמור על כושרו, צריך צנחן לצנוח לפחות 12-8 פעמים בשנה. כך קובע לוטננט-ג'נרל סטפן ג'יי טאונסנד, מפקד הדיוויזיה המוטסת 82 והקורפוס המוטס 18 האמריקניים. ואין די בארבע צניחות בשנה. הצבא האמריקני מתכנן מבצעי צניחה באתרים בעייתיים ברחבי העולם. לשם כך, על קורפוס 18 ועל יחידותיו לשמור על כושרם לצנוח - בניגוד לאמונה הרווחת, כי עבר זמנם של מבצעי צניחה. המבצע המוצנח הגדול האחרון של האמריקנים היה באפגניסטן. שם הוצנח צוות לחימה גדודי כפתיחה להשתלטות האמריקנית על המדינה לפני כתריסר שנים. מאז הסתבך הצבא האמריקני בלחימה בעירק ובאפגניסטן, והצניחה הפכה להיות משנית. כעת מסובבים האמריקנים את הגלגל לאחור, וגנרל טאונסנד הבהיר לאנשיו, כי הוא מצפה מהם להרבות לצנוח. כדי לבצע זאת, הוא חידש את מסורת הצניחה החודשית, שנעשית בשבתות בבסיס פורט בראג, ביתם של דיוויזיה 82 ושל קורפוס 18. טאונסנד והנגד הראשי של הקורפוס צנחו ראשונים, ואחריהם מאות צנחנים. מאות צנחנים הגיעו כבר מיום שישי בלילה לאזור ההצנחה, כדי לעמוד בתור לצניחה. יחד אתם הגיעו מאות בני משפחה, שהפכו את האתר לאזור פיקניקים ובילוי - לשמחתו של גנרל טאונסנד, שנהנה מהאווירה הטובה ומההיענות הרבה לקריאתו.

ב. מוּטֶה

תוך פרסום פרס אגודת העיתונאים לסימה קדמון ופרס סוקולוב לעיתונות משודרת לאילנה דיין - קיבלנו את תמונת הראי של השערוריות: קוראים (לקטורים) בקרן הקולנוע הישראלי פסלו תסריט של סרט על חיל-האוויר במלחמת ששת הימים, כיוון שלא השביע את רצונם הפוליטי - כלומר, לא היה שמאלני. רועי הורנשטיין הגיש לקרן בקשה לתמיכה בסרטו "קרב אוויר". "בהגשה האחרונה לקרן הקולנוע הישראלי התקבלו תשובותיהם של שני לקטורים שבחוות-דעתם, לצד הערכה גבוהה לצדדים המקצועיים של התסריט, בולט חוסר שביעות רצון שנעוץ בהשקפתם האידיאולוגית", הוא אומר. לדברי הורנשטיין, "בחוות-הדעת על הסרט הזה יש שבחים רבים על התסריט, אבל לצידם משפטים כמו 'מינון נמוך מדי של הממד האנטי-מלחמתי', או 'נמנע מלגעת בנושאים כמו אימת המוות וההרס שמלחמה גורמת לשני הצדדים ובעצם קיומה של מלחמה'". השיטה ברורה, ואפילו אין טורחים להסתירה, אלא לעוטפה בקלישאות על היבטים אמנותיים. אנחנו רואים אותה בסרטים הישראלים, המוקרנים כאן, ולרובם מסר אנטי-ישראלי חריף, שדווקא השביע את רצון הלקטורים. אלא מה?!

ג. מנעמי הכיבוש

הפעם אצטרף לחסידי הכיבוש, למרות שלדעת צדיקי הדור המקצועיים, כל העוולות החלו, כמובן, מהכיבוש. קיבלתי את המתכון לבצל כבוש בתודה מהדיאטניות של תוכנית "דרך המלך" בבית-החולים מאיר בכפר-סבא: מלאו צנצנת זכוכית בבצל לבן קצוץ לקוביות קטנות. הוסיפו רבע כוס מיץ לימון משומר, ואת שארית הצנצנת מלאו בחומץ. הוסיפו חצי כפית מלח (אישית, אני ממעיט מאוד בהמלחה, למען בריאותי). אוהבי חריף יוסיפו פלפל אדום/ירוק חריף קצוץ. שמרו במקרר. כעבור כ-24 שעות מאבד הבצל מריחו, והופך למעדן. הסלט הכבוש טוב לתיבול - ניתן להוסיפו לסלט ירקות, לממרחי גבינה ולעוד סלטים וממרחים.

ד. ישלמו פיצויים

כמה צוותים אמריקניים בוחנים כעת את תקיפת בית-החולים, שהפעיל ארגון רופאים ללא-גבולות במחוז קונדוז באפגניסטן. כשלושים נהרגו בתקיפה בשלושה באוקטובר. צוות אחד מנסה לזהות עבור הפנטגון את שיוכם של הנפגעים. ועל הפרק נמצאים פיצויי תנחומים, שהאמריקנים ישלמו, כנראה, לנפגעים ולשאירים של מי שלא היו אנשי טאליבן. אלא שלאמריקנים יש בעיה רצינית להבדיל בין אזרחים תמימים לבין אנשי טאליבן, שאושפזו במתקן הרפואי, ובחסות רגון רופאים ללא-גבולות, שאינו מקל עליהם את מלאכת הזיהוי. לפי מה שהונהג בעירק ובאפגניסטן, תשלום פיצויי התנחומים אינו מהווה הודאה אמריקנית באשמה, אלא מחווה סמלית של רצון טוב, שנעשית מקרן מיוחדת (CERP). שיעור הפיצויים תלוי בדרגת הקצין המאשר - ממפקד גדוד (2,500 דולר לכל היותר לאדם) ומעלה.

ה. תמונה עגומה

הסכם הגרעין בין ארצות-הברית לאירן יאפשר לאירנים להגדיל את מימונם לפעולות טרור בעולם - קובע דוח של ועדת הקונגרס להגנת המולדת, המבקר את מדיניות אובמה להקלה על העיצומים המוטלים על אירן. דוח נובמבר של הוועדה "מציג תמונה עגומה, אם לא מבהילה ממש". הוא מתמקד בטרור האיסלאמי בארצות-הברית גופא. איומי טרור מבית, הקשורים לדאעש, גדלים בקצב חסר-תקדים - יותר מ-900 גורמים קיצוניים נעצרו בארצות-הברית, נחקרו על עבירות, הקשורות בארגון הטרור, וכ-250 אזרחים אמריקניים נסעו או ניסו לנסוע לסוריה ולעירק על-מנת להתגייס לשורות דאעש.

ו. לא מדובשך ולא מעוקצך

עמוס עוז, הגורו של השמאל ההזוי, אינו מסוגל לבלום את פיו, בעיקר, כשהוא בחו"ל. שם הוא מהגרועים בדוברים נגד המדינה, כביכול בשם הביקורת הקדושה על מדיניות הממשלה. לכן, חשוב לא להזמינו לאירועים רשמיים. יתכבד עוז למצוא לו בימות אחרות להשמיץ את המדינה, כדי לרצות את השופטים בפרס נובל. באידיש אומרים מוחל על טובותיו, ובעברית נמלצת - לא מדובשך ולא מעוקצך.

ז. טרפוד

השמאל, באמצעות אנשיו בתקשורת, חבר לממשל אובמה בניסיון לטרפד את המינוי הראוי של ד"ר רן ברץ לראש מערך ההסברה הלאומי. . חבריי האמריקנים מגחכים. הרי לא יעלה על הדעת, שבארצות-הברית ינסה הממשל לפגוע במישהו שאינו עובד מדינה על הבעת ביקורת (צודקת לגמרי, במקרה!) על הנשיא ועל שר החוץ. הביקורת עליהם מוגנת בחוקה עד שאפילו אינם יכולים לתבוע דיבה על דברים שנאמרים נגדם. ממשל אובמה, שרוממות הדמוקרטיה על שפתיו, אינו מקבל את תוצאות הבחירות בישראל, שהוא שפך מיליוני דולרים כדי להשפיע על תוצאותיהן. באותה ההזדמנות מגלגל הממשל האמריקני עיניים, ומתנקש בחופש הביטוי בישראל. באמריקנית יש מושג חשוב - "אפקט מצנן על חופש הביטוי". פרשת ברץ הנה דוגמה מעניינת לאפקט הזה. מנפיקה אותו דווקא חבורת הצבועים, המטיפה לדמוקרטיה, אך אינה מתכוונת לזה, ומשסה את כלבי האשמורת שלה בכל מי שמבקר אותה.