נתניהו ישלים בעוד יומיים את ביקורו בארה"ב ויחזור ארצה. כאן מצפים לו, בארצנו הרותחת, המאבקים הידועים. בראש ובראשונה אורב לו אישור מתווה הגז. מהלך זה התעכב לאחר שבמתווה הנוכחי בוצעו שיפורים ושיפוצים מעמיקים. אלא שבשל מלחמות היהודים, אין לכך הגדרה אחרת, נוצר סביבו שוב המאבק הידוע, האלים מילולית, שהאופוזיציה מניפה את דגלו בעוז. הפעם חוברת אליה התקשורת. שני גופים ציבוריים-פוליטיים אלה, לא רוצים ולא יכולים להרשות לנתניהו שנוא נפשם, ניצחון נוסף אחרי תוצאות הבחירות לפני שנה. שניהם נלחמים היום בחריקת שיניים, מלחמת מאסף כנראה, לגרום לעיכוב גם במתווה הנוכחי, המשופר. חוות הדעת של כלכלנים ומומחים למיניהם בדבר סבירותו וכשירותו לא יעזרו. לפרקים דומה כאילו נוקטת האופוזיציה במהלך שכולו אמירה "תמות נפשי עם פלישתים... לא טובת המדינה כאן. האופוזיציה נוהגת כאילו המשך קבורת הגז הוא המצב הראוי למדינת ישראל. כאילו אין למדינת ישראל ולציבור הישראלי צרכים בוערים ושימושים בוערים, תרתי משמע, בגז המצוי במעבה האדמה.
הסכם סופי אבל עוד לפני כן אי-אפשר שלא לדון בדפוסי הפעולה של שני הגופים המוזכרים בנושא אחר. כל מה שצף ועלה לדיון במהלך השנה שקדמה לביקורו הנוכחי של נתניהו בארה"ב, קיבל פרשנות מוטה בקיצוניות נגד רה"מ. התפתח תהליך שלווה בהתזת בוץ ורפש מכל הבא ליד ולפה כשהמטרה המרכזית: נתניהו. מאבקו בתוכנית הגרעין האירנית לא נשקל כראוי אלא הוצב בראש חוצות כ"כשלונו", כביכול, בעצם העובדה שהמערב חתם על ההסכם הסופי, הרע, למרות התנגדות ישראל. עצם הצלחתו הגדולה של נתניהו בכך שהוא בלבד הצליח ליצור סביב המו"מ הזה, סביב ויתוריו ההולכים ונשנים, של המערב, דיון אמיתי שלווה באווירה ביקורתית קשה, ומצד מדינות מסוימות, שלא רצו לחשוף את שמן - אף עויינות וכעס, לא מיתנו את הביקורת. העובדה שמאבקו של נתניהו הניח את היסודות לברית חדשה, אומנם סמויה, בינינו לבין מדינות מוסלמיות במזרח התיכון, היא נושא שלא נדון בתקשורת מחשש שמא תיאמר מילה טובה, אבוי, על פעילותו של נתניהו. ושאלוהים ישמור שמא יגרום הדבר לאופוזיציה בעתיד נזק אלקטוראלי. בראש הקמפיין הדמיוני הזה שלטה הסיסמה לה התמסרו כמעט כולם: נתניהו הורס את הקשרים המיוחדים עם ארה"ב. יחסים, הוסיפו המקטרגים, שהם נכס אסטרטגי ראשון במעלה של ישראל.
מסתבר שלא דובים ולא יער. נתניהו נתקבל באווירה נינוחה מאוד בבית הלבן. יש יסוד סביר להניח כי בתחום ההצטיידות בנשק תקבל ישראל את מבוקשה, ללא השמטות מפאת "היחסים המעורערים עם אובמה", כפי שהתבטא לפני הביקור אחד העיתונאים/הפרשנים יודעי כל, מאלה הבכירים והיהירים בישראל. בעת כתיבת שורות אלה לא ברור אם גם בתחום הכספי - הגדלת הסיוע, תקבל ישראל את מבוקשה, יש לזכור כי את חלק הארי מהמענק הניתן לישראל, מוציאים משרד הביטחון וצה"ל על רכישת ציוד ושירותים בארה"ב.
ארה"ב נמצאת עתה בעידן מיוחד: גוברת ההשפעה של החשיבה האסטראטגית האמריקנית החדשה: פחות חפ"שים ויותר תחכום ואלקטרוניקה. השינוי יתרום היום ובעתיד את תרומתו המכרעת על עיצוב שדה הקרב העתידי בעולם. הוא לא יישאר כפי שהוא עכשיו. האמריקנים משתפים פעולה עמנו גם בנושא זה. הקונגרס על שני בתיו תומכים בה. גם אובמה לא במהרה יפתח בחזית שנייה מול ישראל. הספיק לו הסיבוב הנוכחי. ישראל נמצאת עכשיו במחנה הנכון.
בעבר, כאשר ניצב הנשיא רונלד רייגן מול ראש המדינה הסובייטית גורבצ'וב, נקטו האמריקנים במהלך דומה שהשפעתו הייתה מפליגה מאד. למרות כל דברי הבלע שהושמעו, חברים יקרים מן האופוזיציה ומן התקשורת: עתה הזמן לבלוע את הכובעים!