שתוף הפעולה בין שרותי המודיעין של ארה"ב וישראל הוא החזק ביותר ב-30 השנים האחרונות (למרות המחלוקת בנושא אירן)", אמר הגנרל ג'יימס קלאפר, ראש סוכנות המודיעין הלאומית בארה"ב, ב-2 לנובמבר 2015. בניגוד לכותרות ולמאמרי דעה על "הרס היחסים עם ארה"ב", מפגש אובמה-נתניהו חשף את המשך שדרוג הקשר האסטרטגי בין שתי המדינות, למרות הפער הבלתי-ניתן לגישור בין תפישות העולם והאופי של שני המנהיגים. שתוף הפעולה הביטחוני, כלכלי, מדעי וטכנולוגי המריא לשיא של כל הזמנים על-אף המחלוקות בהקשר הסכסוך הערבי-ישראלי, גבולות ישראל, מעמד ירושלים המערבית והמזרחית, בנייה יהודית בירושלים, יהודה, שומרון ורמת הגולן, מינוי פקידות בכירה בשתי המדינות והעניין הפלשתיני. למעשה, מחלוקות אלו, מהוות חלק בלתי-נפרד מיחסי ישראל-ארה"ב מאז הקמת המדינה ב-1948, במקביל לקידום דרמטי של שיתוף הפעולה. מפגש אובמה-נתניהו שפך אור על סדר העדיפויות הלאומי האמריקני במזרח התיכון, החורג הרבה מעבר לעניין הפלשתיני: טרור איסלאמי אנטי-אמריקני, הצונאמי הערבי האנטי-אמריקני, הקריסה של לוב, עירק, סוריה ותימן והסכנה למשטרים הערביים הפרו-אמריקנים במצרים, ירדן, סעודיה, כווית, בחריין, איחוד האמירויות ועומאן. ארה"ב מבינה שהעניין הפלשתיני אינו מרכיב חשוב בעיצוב יחסי ישראל-ארה"ב והמזרח התיכון ואינו בבת-עין ערבית. לכן, ארה"ב אינה משעבדת את ביטחונה הלאומי - המקודם על-ידי שתוף פעולה עם ישראל - למחלוקות בנושאים משניים כגון העניין הפלשתיני ובנייה יהודית בגולן וביו"ש. למרות התבטאויות חריפות נגד עמדת ישראל בנושא הגרעין האירני, הנשיא אובמה אינו מרשה למחלוקת קצרת-הטווח בנושא זה להאפיל על - ולפגוע בתרומה ייחודית וארוכת-טווח של ישראל לאינטרסים ביטחוניים ארוכי-טווח של ארה"ב. על-רקע הזעזועים הטקטוניים במזרח התיכון, הרפיסות האירופית והקיצוץ הדרסטי בתקציב הביטחון האמריקני, אובמה מכיר בחיוניותה הגוברת של ישראל כמוצב קדמי באזור קריטי לאינטרסים אמריקנים, כמעבדה בתנאי-קרב של התעשיות הביטחוניות בארה"ב, כצינור מרכזי של פיתוחי הייטק שוברי-מוסכמות, וכבעלת-הברית היציבה, האמינה, והאפקטיבית ביותר של ארה"ב. אובמה מודע לאהדה השורשית לישראל מצד המצביע האמריקני, ולכן גם מצד נציגיו בבית הנבחרים ובסנאט. לפי מחקר של "המועצה ליחסים בינלאומיים בשיקגו", המקורבת למפלגה הדמוקרטית, שפורסם ב-9 לנובמבר 2015: "התמיכה בישראל גוברת בקרב שתי המפלגות. 65% תמיכה בקרב הרפובליקנים, לעומת 53% ב-1998, ו-57% בקרב הדמוקרטים, לעומת50% ב-2002. לפי סקרי דעת הקהל של "גאלופ" מ-2014 ו-2015, ישראל נהנית מ-70% תמיכה של הציבור האמריקני. אירועי השנה האחרונה (המחלוקת בנושא אירן) לא פגעו בתמיכה בישראל.... לדעת הציבור האמריקני, המזרח התיכון הוא האזור החשוב ביותר לאינטרס האמריקני." אילו ישראל הייתה ממוקמת במפרץ הפרסי, הייתה ארה"ב יכולה לקצץ באופן דרמטי את כוחותיה באזור. ישראל הפכה מצרכנית - ליצרנית - ביטחון לאומי, ויחסי ישראל-ארה"ב הפכו מכביש חד-סטרי לכביש דו-סטרי לתועלת הדדית.