למרבה הצער, קטטות בין תלמידים הן מחזה נפוץ. באחד המקרים ילד שבר אצבעות לאחת מבנות כיתתו, בטריקת הדלת על אצבעותיה. במקרה אחר, בעט ילד ב"נעלי פקקים" בראש חברתו לכיתה. תלמיד אחר נהג לסובב ידיים לתלמידות בכיתה וגרם נכות 50% לאחת מהן. בנוסף, נפוצה אלימות של תלמידים כלפי מורים ואנשי סגל אחרים.
האם תלמיד שנפצע מאלימות של תלמיד אחר יכול לתבוע פיצוי ממורי בית הספר, הנהלת בית הספר או משרד החינוך? ניתן לבחון אפשרות תביעה נגד התלמיד התוקף אם גילו מעל 12 שנה, אך זו מוגבלת יחסית. אפשרות שנייה היא הגשת תביעה נגד חברות הביטוח. תלמידי ישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות כל עוד הם רשומים במוסד חינוכי ולומדים בו. פוליסה זו חלה על התלמידים גם מחוץ לשעות הלימודים, 24 שעות ביממה. הפוליסה מכסה נזקי גוף שנגרמו לתלמידים מכל מקור שהוא. אולם מדובר בפוליסה כללית שכיסויה נמוך, ופעמים רבות הוא אינו מספיק לפצות את התלמיד בגין נזקיו.
לאור זאת, ייתכן שיהיה צורך להגיש תביעה נזיקית גם נגד מי מהגורמים האחראים לתלמיד במועד האירוע. על-פי הדין, מוטלת על צוות בית הספר אחריות לדאוג לביטחונם של התלמידים. בתי המשפט קבעו, שרשויות בית הספר צריכות לבצע פיקוח נאות. מידת הפיקוח היא בהתאם לנתונים - גיל הילדים, תנאי השטח, אופי העיסוק והסיכון הנובע ממנו.
כאשר ילד נפצע מאלימות של תלמיד אחר (להבדיל מתאונה כגון נפילה במדרגות בית הספר), ייתכן שתקום אחריות למוסד הלימודים לפצות את הנפגע. זאת, כאשר מוכח שהאחראים במקום לא השכילו למנוע את התרחשות האירוע ולא עשו מספיק מאמצים כדי למנוע את הפגיעה.
בהתאם לפסיקת בתי המשפט, על צוות המורים לגלות בעצמו מקרי אלימות אשר מתרחשים בבית הספר, עקב חובת הזהירות המוטלת עליו. הצוות אמור לנקוט את כל האמצעים הדרושים על-מנת להילחם בתופעת האלימות, ואם יתרשל - ייתן את הדין. בכלל זאת, חובה על סגל בית הספר להתייחס גם לאירועים נקודתיים של אלימות כקצה הקרחון להתנהגות משפילה, אלימה וחמורה יותר.
על סגל בית הספר מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים, להקדים טיפול חינוכי ומשמעתי בתלמידים המועדים לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות לתלמידים המועדים להיפגע.
על צוות בית הספר מוטלת גם חובה לפקח ולהשגיח על התלמידים על-מנת להבטיח את שלומם וביטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם. אחריות זו מבוססת על דיני הנזיקין והחובה שלא להתרשל. בנוסף, חובת הפיקוח וההשגחה המוטלת על המורים נובעת גם מהקשר החוזי הנוצר, בין במפורש ובין במשתמע, בין התלמיד והוריו מצד אחד, לבין הנהלת בית הספר מצד שני, והפרתה של התחייבות זו מהווה הפרת חוזה כלפי הורי התלמיד. נקודת המוצא היא, כי חובת הפיקוח וההשגחה, המוטלת על מורה כלפי תלמידו, זהה לחובתו של הורה כלפי בנו.
מטבע הדברים, מידת הפיקוח לה נדרשים המורים, טיבה ומהותה, משתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, בהתאם לגיל התלמידים, מקום הימצאם, סוג הפעילות בה הם עוסקים וחשיבותה, טיבו וגודלו של הסיכון הכרוך באותה פעילות.
נכון שיש מקרים שלא ניתן למונעם. כפי שקבע בית המשפט העליון: "ראוי שהמורה יהיה בקרבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן יהיה להזעיקו על אתר; אך מובן, מאידך-גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע ספונטאנית, שאינה צפויה מראש". אולם כאשר מוכח שצוות בית הספר לא עשה מאמצים מספיקים כדי למנוע את האלימות, למרות שיכול היה לצפותה - יישא באחריות לנזקים שנגרמו.
באחד המקרים הגישו הוריו של צעיר, אשר לוקה כיום במחלת נפש קשה, תביעה בה נטען, כי צוות המורים בבית הספר כשל בטיפול בילד ואיפשר לבני כיתתו להשפיל אותו ולהתעלל בו משך שנים ארוכות, התעללויות אשר הובילו אותו ללקות בסכיזופרניה. בית המשפט קבע, כי בית הספר התרשל בכך שלא חשף את ההתעללות בזמן, ובכך שלא ערך שיחות אישיות עם התלמיד כדי לאבחן את מצבו בהיותו ילד מופנם וביישן, וכן התרשלו השירותים הסוציאליים בכך שלא העבירו לבית הספר את המידע שברשותם. השופט חייב את המדינה לפצות את הצעיר במיליון שקל.
במקרה אחר פסק בית המשפט, שתלמיד שהותקף בבית הספר בזמן הפסקה זכאי לפיצוי הואיל והוכח, כי בית הספר התרשל בהקפדה על נוכחות מורה באזור התקיפה בזמן ההפסקה, ונפסקו לטובתו 52,000 שקל.
ומה בדבר מורה שנפל קורבן להתנהגות אלימה של תלמיד? בתי המשפט קבעו, כי מורה שנפגע מאלימות תלמידים יכול לקבל פיצוי ממנהל בית הספר וממשרד החינוך, אם יצליח להוכיח שהללו כשלו בנקיטת אמצעים לריסון והרתעה נגד האלימות בבית הספר.
באחד המקרים תבעה מורה פיצוי לאחר שתלמיד הניח נפץ בפתח כיתתה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי המורה הוכיחה אווירת אלימות נמשכת בשטח בית הספר, התנכלות למורים ותלמידים ותשתית ראייתית לפיה מורים נוספים חוו תחושת חרדה בהגיעם לבית הספר. בית המשפט פסק לטובת המורה 400,000 שקל, תוך שהוא מטיל על משרד החינוך ומנהלי בית ספר את האחריות להבטיח את בטחונם של המורים.
אז מה צריך לעשות? מומלץ להורים שילדיהם נפגעו באלימות בבית הספר לאסוף ראיות מהר ככל הניתן. למשל: צילומים של מקום הפגיעה, צילומים של הפגיעה עצמה, עדויות של עדי ראיה ושמיעה על שהתרחש, לרבות איסוף פרטי העדים (לצורך התקשרות עתידית), עדויות הקשורות להתנהלות שהובילה לאירוע (למשל אי-פיקוח של הצוות על התלמידים בזמן ההפסקה), צילום התיק שנפתח במשטרה אם נפתח, התיעוד הרפואי, בדיקת תלונות קודמות וכיצד טופלו, והוכחות לעניין נזקים מכל סוג שנגרמו בגין האירוע.
