כנס הדיינים האחרון - שנערך בחסות הנשיא ריבלין ושר האנרגיה, שטיימניץ, אמור היה לסמן "תמרור אדום" עבור אלה שעדיין לא נקעה נפשם בדרך ישראל סבא ואשר אבותיהם עמדו בעבר על הר סיני. להווי ידוע כי "בתי הדין הרבניים" אינם אלא שלוחה חילונית של בית המשפט החילוני, אך בלבוש "דתי", ואף "חרדי", כדי לסמא עיניים. הדיינים עצמם נבחרים על-פי "דילים" פוליטיים ועל-פי נוחיותם לשרי המשפטים החילוניים, ואילו השכלתם התורתית היא משתנה משני בבחירתם, ואילו המשתנה האחרון שחשוב בבחירתם היא יראת השמים שלהם, ואולי זה אפילו גם גורם מפריע לבחירתם. אבל בכנס האחרון לדיינים נעשה עוד צעד אחד להפוך את ה"דיינות הממלכתית" למה שצפה הרב מבריסק: "שולחן ערוך חדש", ואם תרצו מהדורה חדשה של ה"סנהדרין" מטעם, שיזם נפוליאון בונפרטה.
אמנם דייני ה"כיפות הסרוגות" התלוננו על כך שהנהלת "בתי הדין הרבניים" הכריחה אותם להגיע ב"תלבושת האחידה" השחורה ועל-ידי כך להסתיר את הכיפות הסרוגות של חלק מהדיינים, אך ההוראה הזו לא הייתה כדי להקצין את הדת אלא דווקא להפך: לגמדה. ומדוע? בציבור הכללי ידועים אנשי הכיפות הסרוגות כמקלים בדת ואילו הטקס היה חושף את כיפותיהם הסרוגות של דיינים לא מעטים, אזי, לא היה בכך חידוש שדיינים דתיים נכנעים השקפתית ל"בוסים" החילוניים כמו ריבלין, גב' שקד ואותו שטיימניץ. אבל כאשר כל אותם דיינים יהיו לבושים שחור-לבן וישמעו בכנס לממליכיהם החילוניים, הרי שהרושם שהדיינות - אף החרדית, נכנעה סופית לשלטון החילוני, יהיה חזק וברור יותר.
חופן שלמונים וכיוון לבוסיזם האנטי דתי של השלטון החילוני - מול הדיינות והפיכתה לכלי שרת חילוני לשינוי הדת היהודית, קיבלנו בכנס משר האנרגיה, מר שטיימניץ. הלה דיבר על כך שהוא וחבריו פועלים לכך שבעתיד תהיינה גם "דייניות". כבר כיום מופיעות "טוענות רבניות" והשלב הבא הוא לנגוס עוד נגיסה בתורת ישראל ולהתיר את האסור ב"ירושלמי": "ישרפו דברי תורה ולא יינתנו לנשים". הבושה והחרפה הייתה ששום דיין - ועוד מתוך ה"חרדים" שבהם, לא קם להגן על ההלכה מפני האיש שמקורו בתנועת "
שלום עכשיו" ומטרתו לקבע את תורת ישראל לרעיונות החילוניים האנטי דתיים. שטיימניץ לא היה מעז לומר דברים שאינם נשמעים אילו לא היה מובטח לו כי הדיינים החרדים וממלכיהם מהמפלגות החרדיות כבר קיבלו על עצמם את רוע הגזירה האנטי דתית עבור חופן שלמונים ועבור משרות כבוד.
הממסד הישראלי - מימין ומשמאל, עובד במשותף להוריד את הרמה הדתית של היהדות והאיסלאם גם יחד, כביכול, במסווה פוליטי. נשים שמכהנות כ"אימהמיות" באיסלאם כבר קיימות ברשות הפלשתינית, בתיאום ובעבודה משותפת של הימין והשמאל הישראלי עם החוגים החילוניים הפלשתינים. גם הוצאתה של התנועה האיסלאמית הצפונית מחוץ לחוק היא יותר באה מסיבות דתיות מאשר פוליטיות. גם ח"כי
חד"ש, ובמיוחד
בל"ד, הם לא פחות רדיקליים משיח ראד סלח מהאיסלאמית הצפונית, אך הבעיה הדתית היא העקר וזאת כדי להחדיר גם לתחומי ה"קו הירוק" של האיסלאם "אימהמיות" ו"ליברליזציה" אנטי דתית, ובכך יסייעו חד"ש ובל"ד לשלטון הישראלי. זו גם הסיבה שבתחילה חפצו גורמים פוליטיים בישראל (כמו בנט למשל...) להוציא מחוץ לחוק גם את התנועה האיסלאמית הדרומית, אבל גורמי שמאל יהודים לחשו לחבריהם מהימין הציוני כי עם ה"דרומיים" אפשר יהיה להגיע לפשרות בנושאי ה"ליברליזציה" המוסלמית.
יצוין כאן כי המלחמה בכהניזם הישראלי איננה בעיקרה פוליטית אלא דתית, שהרי חוגי ימין חילוניים בליכוד ואנשי
רחבעם זאבי המנוח היו לא פחות קיצוניים פוליטיים נגד הערבים, אך מנגד הם היו חילוניים ונוחים להשקפות האנטי דתיות של הימין והשמאל הישראלים כאחד.
