הפילוסופיה של הטרור

בהרצאה השלישית בסדרת ההרצאות על מלחמת העולם החמישית - האיסלאם נגד המערב, במרכז מורשת בגין בירושלים, השלמתי את שרטוט האתגרים על הדומיננטיות האנגלו-אמריקנית, ועברתי לנתח את הפילוסופיה של הטרור. גם גרמניה הנאצית וגם רוסיה הסובייטית שאתגרו את האנגלו-אמריקניוּת, הפעילו משטרים דיקטטוריים, אנטי-מערביים, לא כיבדו ערכים הומניסטיים וביצעו מעשי טרור נגד מי שלא השלים עם האידיאולוגיה הטוטליטרית שלהן. משטרי טרור אלה שכשלו בסופו של דבר, סללו את דרך לטרור האיסלאמיסטי המאיים היום על המערב. מנהיג ערביי ארץ ישראל חאג' אמין אל חוסייני ששהה בזמן המלחמה בגרמניה, נפגש עם היטלר ותכנן יחד איתו את השמדת היהודים בארץ-ישראל. מנהיגי קבוצות טרור ערביות עברו השתלמויות בלוחמת טרור בברית המועצות ובמדינות החסות שלה. כך עברה מורשת הטרור והעוינות את האנגלו-אמריקניות מגרמניה הנאצית ומברית המועצות הקומוניסטית לעולם הערבי-מוסלמי. מלחמות מתנהלות מאז תחילת ציוויליזציית ייצור המזון הנוכחית והתיישבות הקבע, מזה כעשרת אלפים שנה (יש מחלוקת בין חוקרים מתי היא התחילה), ויש עליהן עדויות. מאז המצאת הכתב, לפני כששת אלפים שנה, יש תיעוד של מלחמות רצופות. טרור קדם למלחמות. הוא התקיים גם בחברות של ציידים ומלקטים ומתקיים אצל בעלי חיים. לפיכך, טרור הוא תופעה טבעית המתקיימת בכל חברה ומדינה. אפילו פעילות העולם התחתון היא פעילות טרור נגד קבוצות עוינות, תוך מלחמה בלתי סימטרית של המשטרה בו. טרור מיועד להפחיד, להתיש ולהרתיע, לעומת מלחמה סדירה המיועדת להכריע. צורת הלחימה של הטרור היא זעירה ופרימיטיבית - יחידות קטנות של מבצעים ואמצעי לחימה פשוטים יחסית. במלחמת העולם הנוכחית בין האיסלאם למערב, לוחֶמת ציוויליזציה מוסלמית, קולקטיביסטית, סולידרית, בעלת אמונה חזקה אך פרימיטיבית, בציוויליזציה אינדיבידואליסטית, מפותחת מאוד מבחינה מדעית וטכנולוגית, אך ללא סולידריות וללא אמונה מחוץ לאגו של הפרט ולקדושת חייו. את התופעה חזה במאה ה-19 הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה כשכתב על "מות האלוהים" דהיינו - הפסקת האמונה באלוהים ותהליך של חילון בחברה המערבית. היחס לחיים ולמוות מבדילים בין הטרוריסט להומניסט. בעוד שהטרוריסט מאמין בשליחותו, מוכן להקריב את חייו למענה ואינו מעריך את חיי זולתו, אין להומניסט נכונות להקריב חיים, לא רק את שלו אלא גם של הטרוריסט. ההומניסט שואף להפוך את הטרוריסט להומניסט, בעוד שהטרוריסט שואף לחסל את ההומניסט ואת ההומניזם בכלל. במלחמה הזאת יד הטרוריסט היא על העליונה, וגם אם אין הוא משיג את מטרתו והורג את ההומניסט, הוא הופך אותו לטרוריסט המאמץ להשמיד את אויבו כדי לשרוד. מכאן מסקנה, שהמערביות היא אוטופיה שאינה יכולה להתגשם, אלא בתנאים קבועים של שלום, תנאים שמעולם לא התקיימו ולא יתקיימו עד שיגור זאב עם כבש. הטרור הוא מציאות שלא ניתן להיפטר ממנה, יש להתרגל לחיות עמה בממדים הכי מצומצמים שניתן.