שיעור טוב, הרצאה או סתם מאמר. בדורנו כמעט כל זוג מחפש מאגר אנרגיה שמדי פעם ידחוף את הזוגיות קדימה ויעזור לזוג לזנק בהצלחה בעלייה או סתם לסחוב במישור השגרה. בדרך כלל אותם אורות גבוהים אכן פותחים בפנינו כיווני חשיבה חדשים, הסתכלות מיוחדת וכו'. אך ישנו דבר אחד שחשוב יותר מהכל, בלעדיו לכל השאר אין ערך.
בפרשתנו "וישלח", אנו נפגשים עם יעקב ובני משפחתו שחוזרים לארץ ישראל לאחר עשרים ושתיים שנים בחרן. הם מגיעים למעבר יבוק שלפני הירדן, ויעקב דואג לנשיו ולילדיו, אחד אחד הם עוברים בסדר מופתי ואחרון חביב עובר יעקב. אך פתאום יעקב עוצר ושב על עקבותיו, הוא חוזר חזרה ונותר שם לבדו. חז"ל [תלמוד בבלי; חולין צא, א] מבארים שיעקב חזר לאסוף פכים קטנים ששכח. מה היה באותם פכים קטנים שיעקב חזר בשביל לאסוף אותם? שום דבר מיוחד, הם היו סתם פכים קטנים, אך יעקב אבינו ידע ובחר ללמד גם אותנו שרק מתוך תשומת לב לפכים הקטנים, לפרטים השוליים שבדרך כלל חומקים תחת רדאר התודעה שלנו, רק מתוך צירוף המחשבות הגדולות למעשים פשוטים, אפשר להתקדם ולבנות משהו אמיתי.
הרבה רעיונות גדולים הופיעו בעולם, הרבה אידיאות הוגדרו ותורות שלמות נכתבו, אך בסופו של דבר הם לא הצליחו לבוא לידי ביטוי רק מפני שלא תרגמו אותם לדרך מעשית מפורטת. הדבר דומה לאדם שמגיע לקנות עגבנייה במכולת השכונתית ומתעקש לשלם עם יהלום יקר. אדם כזה עתיד למות מרעב, לעולם הוא לא יצליח לקנות ביהלום שום דבר מכיוון שאיש לא יצליח להחזיר לו עודף. בשביל שערכו הרב של היהלום יוכל לבוא לידי ביטוי עליו לפרוט אותו לפרוטות.
זו בדיוק דרך הפעולה שנדרשת מאתנו - לבטא בצורה מעשית את כל אותם רעיונות גדולים שאיתם אנו נפגשים, להוריד אותם למעשים קטנים ופשוטים.
