מספרים כי במלחמת העולם השנייה, בימים בהם עמדה אנגליה לבדה מול האויב הנאצי יימח שמו, לאחר נפילתה של צרפת, ביקש המן הרשע הגרמני יימח שמו את צ'רצ'יל לבוא לפריס לפגישה סודית עימו. בהגיעו מצא צ'רצ'יל את ה"פיהרר" ואת הדוצ'ה (בניטו מוסוליני מנהיג איטליה הפאשיסטית) ממתינים לו ליד שולחן תה שנערך על שפת אגם השיבוטות המפורסם. הצורר הנאצי ניגש ישר לעניין.
שמע נא, צ'רצ'יל, פנה אליו, ארצך עומדת על-פי תהום. חתום על מסמך הכניעה שבו אתה מאשר כי אנגליה נוצחה במלחמה, ומייד יחזור השלום על מכונו באירופה. צר לי על שאינני יכול לחתום על תעודה זו, הגיב צ'רצ'יל, פשוט אינני מודה בעובדה! זה מגוחך! צעק ה"פיהרר" והטיח אגרופו בשולחן. עליך להכיר במציאות כמו שהיא. צ'רצ'יל לגם מן התה בנחת רוח, ואמר כי באנגליה מקובל ליישב מחלוקות בהתערבות, ומי שיפסיד יודה שהפסיד במלחמה.
על איזה התערבות אתה מדבר? שאל הצורר הנאצי, בעוינות. ענה צ'רצ'יל, הינה אתם רואים את השיבוטות השטות במים. בואו נתערב, כי האיש אשר יצליח לתפוס אחת מהן מבלי להשתמש בחכה, הוא זה שינצח במלחמה. הצורר הנאצי הסכים ומייד שלף את אקדחו האישי וירה מחסנית שלימה של כדורים אל תוך המים, אך לשווא.
עכשיו תורך, מוסו, פנה הצורר הנאצי למוסוליני הפאשיסטי, אומרים עליך שאתה שחיין מעולה. ובכן, קפוץ למים וצודה לי צייד. הדוצ'ה זינק למים, בעודו בבגדיו, ותפס בידו את הדג הראשון, שנקרה בדרכו, אך זה החליק מבין אצבעותיו, וכך ניסה שוב ושוב. לבסוף, יצא רטוב וזועם מן המים. עתה הגיע תורו של צ'רצ'יל. תורך צ'רצ'יל! צרח עליו הצורר הנאצי. צ'רצ'יל נטל את כפית התה, רכן לתוך האגם והחל לשאוב בכפית מן המים ולשפוך על שפת האגם. וכך עשה פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם... הצורר הנאצי היה המום! בקוצר רוח הוא צווח: מה אתה עושה? זה ייקח קצת זמן, השיב צ'רצ'יל, אבל לנו יש סבלנות...
לנו לעם ישראל, יש הרבה יותר סבלנות וסובלנות, אורך רוח, שאר רוח, עוצמה רוחנית. אנו ננצח את הטרור הערבי, האיסלאמי, השמאלני. עם הנצח לא מפחד. אילו היינו מחליפים שמות בסיפור דלעיל, היינו מחליפים את הצורר הנאצי בראש הרשות הפלשתינית מכחיש השואה, בראש ממשלת חמאס, נשיא אירן, בסולטן הטורקי או הדאעשי. היינו מחליפים את הדוצ'ה במלך קטר, בקרן החדשה לישראל. את צ'רצ'יל היינו מחליפים בראש ממשלת ישראל
בנימין נתניהו או במלך ישראל העתיד לקום לאחריו.
חכמי ישראל בחנו את הרובד העמוק יותר לסיבת התרחשותם של אירועים. הבה נתבונן באירועים בדרכם.
הטרור משתולל. הטרור משתולל בעולם. אירופה נכבשת על-ידי טרור דמוגרפי. ארצות הברית נכבשת על-ידי טרור מדיני. מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפת טרור דמוגרפית (מהגרים אפריקנים), מתקפת טרור כלכלית (החרמת מוצרים), מתקפת טרור מדינית (האו"ם), מתקפת טרור תקשורתית (
עיתון הארץ), מתקפת טרור אקדמית (חרם אקדמי), מתקפת טרור תעמולתית (הרשות הפלשתינית), מתקפת טרור סכינים (ערביי ארץ ישראל), מתקפת טרור פוליטי (חברי הכנסת הערבים), מתקפת טרור טילים ומנהרות (החמאס), מתקפת טרור אנטישמית (
הקרן החדשה לישראל; מרכז פרס לשלום; שוברים שתיקה; ארגוני מחתרת שמאלניים). איננו מפחדים מהטרור. הלא עינינו הרואות, כי כאשר יענו אותנו, כן נרבה וכן נפרוץ. אנו מנצחים. לא בכוחנו ועוצם ידינו. רק באמונתנו.
המלחמה הוכרעה כבר מזמן. אברהם הכריע את ארבעת המלכים. יצחק הכריע את ישמעאל. יעקב הכריע את עשיו. המלחמה הוכרעה מול העוצמה הרוחנית שהפגין אברהם לדורות, מול העוצמה הרוחנית שהפגין יצחק לדורות, מול העוצמה הרוחנית שהפגין יעקב לדורות. ליבם של ארבעת המלכים, ליבו של ישמעאל, כמו גם ליבו של עשיו, מתמסמסים מול עוצמה רוחנית. מול גבורה פיזית של ארבעת המלכים, של ישמעאל, של עשיו, מפגין יעקב מאז ומעולם חוסן אמוני, עוצמה רוחנית.
כוח מעשיו הגיד השם יתברך לעמו, לתת להם נחלת גויים, דווקא נחלת גויים, אך בתנאי. מהו התנאי? בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו (תהילים קה, מד-מה; קיא, ו). ארץ ישראל על-פי תורת ישראל היא ארץ הנצח לעם הנצח. זו הכרעה אלוהית. כל מי שמתמלא מתורת ארץ ישראל, זוכה במצווה בפרשת עקב (דברים ז, טז): "ואכלת את כל העמים". ועל כך כותב 'אור החיים' הקדוש: "זו מצוות עשה!".
והוסיף: "הא למדת, שם תתעצלו, אתם מואסים במתנת אלוהים... והוא אומרו: 'כי מוקש הוא לך', פירוש, העם, שכשאתה חס עליו אתה מתאכזר על עצמך". זו מצוות עשה מן התורה! אתה היהודי! עשה כחוכמתך להבטיח את ביטחונך ושלומך, לעתידך ולעתיד ילדיך, כי רחמנות שלא במקומה היא אכזריות, בבחינת "ורחמי רשעים אכזרי" (משלי יב, י).
הגמרא מעידה במסכת שבת (קנא ב, סנהדרין לח ב): "אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לה כבהמה, שנאמר: 'ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו' (תהילים מט, יג). בדומה לכך, אין אומות העולם מתגרות בנו, אלא אם כן אנו מתנהגים כבהמות. בשעה שאנו מתנהגים כאדם, כאדם יהודי, כאדם רוחני, לא יתגרו בנו. להפך, יכתירו אותנו כיהודים בני מלכים. כבניו אהוביו של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. אנחנו חייבים להניף את דגל העוצמה הרוחנית. את המלחמה הזאת נגד ישמעאל ננצח בחוסננו המוסרי ובעוצמתנו הרוחנית והמוסרית. בכוח אלוהי צבאות ננצח לנצח.
